הפער הדיגיטלי בישראל

הפער הדיגיטלי בישראל

הסיכום לפניכם הוא חלק מסיכומי הקורס "חברה ואינטרנט" כחלק מאסופת הסיכומים בסוציולוגיה באתר.

מבוסס על: סקר מוכנות דיגיטלית ופערים דיגיטליים – 2005

יחד עם התפתחות טכנולוגיית המידע והשיפור בשירותי "ממשל זמין" במדינת ישראל הולך ומתרחב הפער החברתי הכלכלי של קבוצות חלשות אשר מסיבות שונות אין להן גישה למחשב ולרשת. הפער הדיגיטלי (ראה: פער הידע) מהווה את החוליה החלשה בחברה ובכלכלה הישראלית, משבש את יכולת מימוש הפוטנציאל היצרני והאזרחי ופוגע בכושר התחרותי ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל. במסגרת הפעילות הכוללת של מדינת ישראל להערכות לאומית לחברת המידע, הוחלט במשרד האוצר להתמקד בבנייה וביישום של תכנית לצמצום הפער הדיגיטלי. לשם כך, הוחלט לערוך סקר ראשוני אשר יאפשר להעריך את מיצובה של מדינת ישראל בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות וכן לקבל אומדן ראשוני של הפערים בתוך ישראל. הסקר מיועד להציג תמונת מצב עדכנית לשם עיצוב מדיניות וקביעת תוכניות פעולה לשיפור המצב הקיים, וכן מעקב אחר ההתקדמות בהמשך. רואיינו 1230 אנשים, מתוכם 1,004 במגזר היהודי ו- 226 במגזר הערבי. 29% מהמרואיינים היו בגילאי 12-18 ו- 10% למעלה מגיל 65. נתגלה כי שבשלושה רבעים מבתי האב בישראל יש מחשבים, כאשר בבתי אב שיש בהם נוער שיעור המחשבים בבית רב יותר (9 מתוך 10 בתים). כמחצית מהאוכלוסייה מהבוגרת וכשלושה רבעים מבני הנוער משתמשים בפועל במחשבים. בקרב גילאי 65 ומעלה, חרדים ודתיים, בעלי השכלה יסודית ותיכונית חלקית, בעלי הכנסה מתחת לממוצע, עולים מחבר העמים ויוצאי עדות המזרח מן הדור הראשון בארץ נמצאו שיעורי בעלות ושימוש במחשבים נמוכים יחסית. לרוב הגדול של משתמשי המחשבים יש חיבור לאינטרנט בבית, כאשר כמעט לכולם יש חיבור לאינטרנט המהיר.

ראה גם:

גנאיים, א. רפאלי, ש. ועזאיזה, פ. (2009). ‘פער דיגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית בישראל’.

Second level digital divide: Difference in people online skills\ Hargittai

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: