מבצע ברברוסה היה המבצע הצבאי הגדול בהיסטוריה. שלושה מליון חיילים ולמעלה מ3,500 טנקים ומאות מטוסים – יותר מכל מתקפה אחרת בהיסטוריה האנושית. הפלישה של הגרמנית לברה"מ ב-22 ביוני 1941 פתחה את החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה שהובילה להתנגשויות של אלימות והרס חסרי תקדים במשך ארבע שנים והרג למעלה מ-26 מיליון אנשים סובייטים, כולל כ-8.6 מיליון חיילי הצבא האדום. במבצע ברברוסה היו יותר הרוגים בקרבות בחזית המזרחית מאשר בכל הקרבות האחרים על פני הגלובוס במהלך מלחמת העולם השנייה. הנזק לכלכלה ולנוף היה עצום עם כ-1,710 ערים סובייטיות ו-70,000 כפרים נהרסו. במילים אחרות, המבצע הצבאי הגדול בהיסטוריה היה גם הקטלני וההרסני ביותר.
מבצע ברברוסה והתבוסה הגרמנית שלאחר מכן שינו את הנוף הפוליטי של אירופה, וחילקו אותה לגושים מזרחיים ומערביים. את הוואקום הפוליטי שנותר בחצי המזרחי של היבשת מילאה ברית המועצות כאשר סטלין ניכס את הנכסים הטריטוריאליים שלו בשנים 1944–1945. כך הוצב הצבא האדום בבולגריה, רומניה, הונגריה, פולין, צ'כוסלובקיה והחצי המזרחי של גרמניה. הפחד של סטלין מהכוח הגרמני המתחדש וחוסר האמון שלו בבעלי בריתו לשעבר תרמו ליוזמות הבריתות המזרחיות. מבצע ברברוסה הניע את הרוסים לפתח גישה הגנתית שתמנע כל מתקפה עתידית עליה. גישה זו למעשה עיצבה את כל דמותה של אירופה לאחר מלחמת העולם השניה והעולם במלחמה הקרה.
ישנה טענה לפיה היטלר טעה כאשר יצא למבצע ברברוסה. לפי דעה זו מלחמה בשתי חזיתות היא מה שהכריע בסופו של דבר את כוחה של גרמניה והוביל לכשלונה. מאידך אפשר גם לטעון כי העימות בין גרמניה ורוסיה היה בלתי נמנע. לכן הטעות של היטלר הייתה שלא תקף קודם והותיר לדוב הרוסי יותר זמן להערך.
