הגמוניה -הגדרה: בעבור ההוגה הניאו-מרקסיסטי האיטלקי אנטוניו גראמשי, כוחו של המעמד השלט בחברה נובע מכך הוא שהשליטה נשענת לא רק על הבסיס הכלכלי שלה, אלא בעיקר על מבנה-העל שלה (אינטלקטואלים, בכירים בעולם התרבות, חוק, דת ופוליטיקה, ראו יחסי ייצור על פי מרקס) – הערכים והיסודות האידיאולוגיים הרצויים לו. כאשר הבורגנות מסוגלת להטמיע את ערכיה ולהפוך אותם למודל של חיקוי והתפעלות בקרב המעמדות הנמוכים, היא כבר לא צריכה לכפות את שלטונה בכוח נשק.
ההגמוניה היא מצב של שלטון מוחלט (או כמעט מוחלט) בחברה, המרוכז בידי קבוצה חברתית מוגדרת. ההגמוניה מתארת מצב של שליטה על הסדרים, נורמות וכללים חברתיים, והיא מעצבת את פני החברה על פי ערכים הגמוניים המשרתים את האינטרסים והצרכים של קבוצת השלטון ומציגים אותם כ"טבעיים", מוצדקים או כמיטיבים עם כולם.
ההגמוניה גם מחלישה את המערכת התרבותית כולה, והיא מחלחלת לכל ההיבטים האינטלקטואליים של חיי היומיום. זוהי מערכת שליטה לא מודעת, שבה המרכיבים והערכים ההגמוניים כלל אינם נתפסים כחלק מתרבות או אידיאולוגיה דומיננטית, אלא נתפסים כחלק בלתי נפרד מהחברה וערכיה, ללא קשר לקבוצת הביקורת. בדרך זו, מיעוטים מזדהים גם עם ערכים אלה, הלוקחים נופך חוץ פוליטי, ומתעצמים לעובדות, מיתוסים או אמירות מוחלטות הנכונות לאותה חברה.
ראו גם:
