אז'ן דלקרואה, נשות אלג'יריה, 1834, שמן על בד, פריס– דלקרואה נחשב לציירים החשובים של התנועה הרומנטית. בשלב מסוים בחייו הוא נוסע לצפון אפריקה שם הוא מושפע מהניבים, הצבעים, הריחות והאקזוטיקה של האזור, האוריינט. הוא חוזר ממרוקו ואלג'יר עם מחברות מלאות ברישומים. הוא מעביר את רעיונות אלה אל הציור המוגמר בסטודיו, על סמך הרישומים שעשה בצפון אפריקה.
תיאור היצירה: הדמויות בציורו עוררו את דמיונו וחושיו של הגבר המערבי שלא הכיר לפני כן את האקזוטיות הזו. בציור יש חלל בו יושבות 3 נשים ואישה אחת עומדת. על הרצפה מונחים אביזרים שונים: נעליים, נרגילה… מאחור יש חדר חשוך (אלו זה רמז לחדר תענוגות). הנשים רגועות ושלוות, הן לא עסוקות באירועים החיצוניים שמחוץ לחדר. האחת בוהה בחלל והשתיים האחרות צמודות, נראות כמו זוג. האישה שעומדת היא משרתת, צבעה שחור, הולכת לכיוון אחר ומביטה לאחור כאילו רוצה להגיד משהו, או שכחה משהו. הנשים יושבות ישיבה מזרחית, בגדיהם מזרחיים, מכנסי שרוול חושפי שוקיים, דבר שהיה נראה יוצא דופן לבני המערב. הבד פרחוני, תכשיטים, עגילים. השטיחים צבעוניים ואקזוטיים, כריות צבעוניות, מחצלת, הרצפה עשויה באריחים צבעוניים בדגמים מזרחיים. דלקרואה מספק לצופה את כל הפרטים על מנת ליצור תמונה משכנעת של נשים שנמצאות באלג'יר. דבר נוסף שהיה מיוחד בעיניו היה הישיבה על הרצפה (דבר שלא היה נראה באירופה). הוא חושף ביצירה את המנהגים של המזרח, כפי שראה אותם באלג'יר.
תיאור הטכניקה ע"י השוואה לציור ההוראטים: אין קו מתאר, יש טשטוש שלו (ספומטו). יש טשטוש בצבע שמגביר את תחושת החושניות, הדמויות לא נוקשות. הביטוי של הטבע בא לידי ביטוי בצבע. ישנן נגיעות מכחול חופשיות שיוצרות את הדוגמא בבגד. כך מנסה דלקרואה להביע את הצבעים כפי שנראים בטבע. אך גם מנצל אותם להביע ניגודים חריפים ביצירה. יש קומפוזיציה פתוחה משום שרואים את דמות המשרתת הולכת אל "מחוץ לציור"- כך הדמיון מאפשר לנו לדעת שהמשרתת יוצאת לחדר אחר- יש המשך. זאת בניגוד לציור הקודם של שבועת ההוראטים שיש סגירה של הציור- הנשים יושבות ופונות פנימה מול הגברים שפונים גם לכיוונם- זו קומפוזיציה סגורה. משיכת המכחול כאן הן לא קבועות, חופשיות, זאת בניגוד להוראטים שמשיכות המכחול שם קבועות ומדויקות. האור כאן הוא אינטימי, יש אזורים כהים יותר ויש מוארים יותר, זה יוצר דרמה. בציור של ההוראטים הדמויות מוארות באור חזק שמחולק בצורה שווה על כל הבד, מה שיוצר נוקשות.