הליברליזם הוא אחת התפיסות העיקריות בפילוסופיה הפוליטית המערבית שעיצבה במידה רבה את העולם במאות השנים האחרונות. ערכי הליבה של הליברליזם הם בדרך כלל חופש הפרט ושוויון, אלא שהוגים ליברליזם שונים יהיו חלוקים במערכת היחסים בניהם. הליברליזם קרוב מאוד לדמוקרטיה, קפיטליזם, חופש דת וזכויות אדם. הוגים כג'ון לוק (1632-1704) או ג'ון סטיוארט מיל (1808-1873) נחשבים לאבות המייסדים של הליברליזם שצמח ראשית באנגליה והמשיך בארה"ב.
מקורות הליברליזם
שורשיו של הליברליזם נעוצים עמוק במהפכות שעברו על אירופה בעת החדשה, תקופת הרנסנס ורעיונות ההומניזם שצמחו ביבשת החל מהמאה ה-16.
ואכן ישנו קשר בין מדינות שנטו לסחר חופשי המאפשר תנועה של אנשים ורעיונות לבין הליברליזם. המהפכה ("המהוללת") של שנת 1688 באנגליה מסמנת מנקודת מבט זו תאריך חשוב לדוקטרינה הליברלית. אירוע זה מודגש על ידי הצלחתם של יזמים כמו לורד שפטסברי ומחברים כמו ג'ון לוק, שחזר לאנגליה לאחר 1688 והחליט לפרסם סופית את יצירת המופת שלו, "מסה על השכל האנושי", בו סיפק גם הגנה על הפרט על מנת להבטיח חירויות שהם המפתח לדוקטרינה הליברליסטית.
ליברליזם מודרני
למרות מקורותיו הותיקים, לליברליזם היסטוריה מנוסחת המעידה על תפקידו המרכזי בחברה המערבית המודרנית. שתי המהפכות הגדולות, באמריקה (1776) ובצרפת (1789), שיכללו כמה מהרעיונות המרכזיים העומדים מאחורי הליברליזם: דמוקרטיה, שוויון זכויות, זכויות אדם, ההפרדה בין מדינה לדת, חופש דת, והתמקדות בטובת הפרט.
המאה ה -19 הייתה תקופה של עידון אינטנסיבי של ערכי הליברליזם, שנאלצה להתמודד עם התנאים הכלכליים והחברתיים החדשים שהציבה המהפכה התעשייתית החלה. מחברים כמו ג'ון סטיוארט מיל תרמו תרומה מהותית לליברליזם, והביאו תשומת לב פילוסופית לנושאים כמו חופש הביטוי וחירויות של נשים ושל אנשים משועבדים. הפעם נולדה גם הדוקטרינות הסוציאליסטיות והקומוניסטיות בהשפעת קרל מרקס והאוטופיסטים הצרפתים, בין היתר. זה אילץ את הליברליסטים לשכלל את דעותיהם ולהתקשר לקבוצות פוליטיות מגובשות יותר.
במאה העשרים נוסח הליברליזם מחדש כדי להתאים את עצמו למצב הכלכלי המשתנה על ידי מחברים כמו לודוויג פון מיזס וג'ון מיינרד קיינס. הפוליטיקה ואורח החיים המפוזר על ידי ארה"ב ברחבי העולם נתנו אפוא דחף מרכזי להצלחתו של אורח חיים ליברלי, לפחות בפועל אם לא באופן עקרוני. בעשורים האחרונים נעשה שימוש בליברליזם גם כדי לטפל בסוגיות הדחופות של משבר הקפיטליזם והחברה הגלובלית.
