פסטאלוצי (1746-1827) נולד בשוויץ ונחשב לאבי הפדגוגיה המודרנית. פסטאלוצי הושפע מרוסו באמונה שטבע האדם טוב מנעוריו, אך בניגוד לו לא ביקש לבטל את בתי הספר אלא לשפרם באמצעות רפורמות חינוכיות, ובעיקר עבור השכבות הנחשלות בחברה. בתחילת דרכו הקים פסטאלוצי בתי ספר לילדים מוזנחים ובתי יתומים, בהם הקנה חינוך עיוני ומקצועי. בהמשך התמסר להקמת מוסדות להכשרת מורים, וכן לימד בבית ספר לילדים אמידים ומוסד לילדי עניים במקביל.
במשנתו החינוכית ובפועלו הדגיש פסטאלוצי עקרונות מרכזיים כמו צידוד בהשכלה לשכבות חלשות, חשיבות הרגש בתהליך החינוך, התייחסות אינדיבידואלית לכל ילד, וחשיבות הלמידה ההדרגתית והפעילה. כמו כן, תורתו השפיעה רבות על עיצוב מוסדות חינוך בתקופה המודרנית ועל התפתחות התנועה הפרוגרסיבית של ג'והן דיואי.
הרבארט (1776-1841) היה פילוסוף גרמני שהושפע מהגותו של פסטאלוצי. הוא ייסד סמינר פדגוגי באוניברסיטת קניגסברג וביקש לעסוק בפדגוגיה כתחום מחקר עצמאי מהפילוסופיה. הוא כתב את החיבור פדגוגיה כללית, הציב את צרכי הלומד במרכז החינוך ולא את המטרות הפוליטיות כפי שהיה נהוג עד אז, והציע דרכים לשילוב בין פדגוגיה, אתיקה ופסיכולוגיה לעיצוב שיעורים אפקטיביים.
פרובל (1782-1852) נחשב לאבי גן-הילדים. הוא היה חסיד נלהב של פסטאלוצי ופרסם בספרו חינוך האדם את המתודה החינוכית שלו. הוא הקים מספר בתי ספר ובגיל מתקדם הקים מוסד לחינוך ילדים קטנים. הוא ראה בחינוך הגיל הרך חשיבות לטיפוח האופי והיכולות, וקרא למוסד "גן ילדים", כי דימה את הילדים לפרחים שיש לטפחם ולהגן עליהם כדי שיתפתחו. בגני הילדים שהקים למדו בשיטה פעלתנית, בעזרת צורות גיאומטריות בצבעים ובעזרת כלים מוחשיים רבים.
הוא גם תרם לגיוס נשים כאחראיות על החינוך בגני הילדים, ונחשב לאחד הראשונים שפתח את מקצוע ההוראה, בעיקר בגיל הרך, בפני נשים.
מונטסורי (1870-1952) האיטלקייה עסקה בטיפול פסיכיאטרי בילדים, וזה קירב אותה לעסוק בחינוך בגני ילדים. גם משנתה מציינת את הגיל הרך כגורם מכריע בעיצוב אופי האדם. היא טענה שילדים מתרכזים בפעילויות אם הן נבחרות על ידם ומעוררות את סקרנותם, ושאין לכפות על הילדים דבר אלא לספק להם סביבה משופעת בגירויים ולאפשר להם להתפתח לפי חוקיות מובנית. היא האמינה אם כן בפעילות ספונטנית של הילדים כמאפייניה של למידה אפקטיבית.
בית הילדים היה בעיני מונטסורי מרכז משלים לחינוך במשפחה, והילדים בו התנסו בפעילויות שונות מחיי היום-יום בבית כמו שטיפת כלים, נימוסי חברה ועוד. שיטתה שמה דגש על חינוך יחידני בו הגננת מתאימה פעילויות לכל ילד בהתאם לרמתו, ומאות "גני מונטסורי" הוקמו בהשפעתה בכל רחבי העולם.
סיכום הבא: חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד \ נמרוד אלוני
חזרה אל: פילוסופיה של החינוך – סיכומים
