"האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" \ מקס וובר
מקס וובר בודק איך דת שדורשת חיים של צניעות וסגפנות גורמת למעשה להתפתחותה של שיטת הייצור הקפיטליסטית, שמעלה את רמת החיים ומעודדת עודף צריכה על ייצור.
הטענה המרכזית של "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם": אחד הגורמים שהביאו לקפיטליזם היא הדת הפרוטסטנטית, לפי התפיסה שאדם המרצה את רצון האל, ע"י כך שהוא צובר לעצמו הון, גורלו נקבע לטוב.
"רוח הקפיטליזם"- הרעיון של חובת הפרט להגדיל את עושרו- כמטרה בפני עצמה.
« התברר שדווקא אצל פועלים בעלי רקע דתי חזק, החינוך הדתי עודד את תפיסת העבודה כשליחות, עבודה קשה ומוסר עבודה גבוה.
התפיסה הפרוטסטנטית:
« Pre destination- ייעוד, גורל ידוע מראש.
« עפ"י התפיסה הפרוטסטנטית, העולם שלנו כבר חתום מראש ואין אפשרות לשנותו. ("הגזירה הקדומה") , כאשר הגורל קבוע מראש, האדם חי בחרדה כל חייו מפני הגורל. החרדה היא התרומה הגדולה ביותר של הכנסייה לחיים.
« הפרוטסטנטיות רואה את העושר החומרי בעולם הזה, כסימן לאהבת אלוהים- מי שמצליח בעולם הזה, כנראה שמצפה לו גורל מזהיר גם בעולם הבא.
« האדם המאמין נדרש לעבוד קשה ולחיות בסגפנות ואת הרווחים שהוא מרוויח – צריך להשקיע בפיתוח העסק – מה שיוביל להגדלת העושר – וזהו כמובן סימן לחיים הבאים שיהיו טובים יותר וסימן לכך שאלוהים אוהב אותו יותר.
« התוצאה של האתיקה הפרוטסטנטית היא השקעה בעסקים והתמסרות לעבודה קשה – את הפירות החומריים אסור לבזבז אלא להשקיע בפיתוח העסק, העסק הופך להיות מרכז הקיום. לעשיית כסף הופכת להיות לגיטימציה דתית. האתיקה הפרוטסטנטית מביאה להתפתחות היזמות העסקית שמטפחת את עצמה.
הבעיה המוצגת – וובר טוען כי הבעיה היא שהחברה הקפיטליסטית איבדה את המשמעות לעבודה – העבודה והכסף הפכו להיות המטרה.
רעיונות הפרוטסטנטים שעודדו את הקפיטליזם :
1. עידוד העבודה – רצון האל הוא עשייה ולא בטלה.
2. מוטיבציה לעבודה קבועה ורציונאלית– האל מייעד כוח אדם למקצוע מסוים שיש להתמקד בו (אפשר להחליף מקצוע רק אם שם תקבל יותר כסף ואז אתה חייב להשתמש ברמז שהאל נתן לך), יש לעבוד במשך כל החיים קשה כי אולי ביומך האחרון האל ייתן לך את הרווח.
3. מצפון טהור – ניתן להרוויח הרבה כל עוד זה נעשה באופן חוקי ומוסרי.
4. צבירת רכוש וצמצום צריכה – אנשים מצווים להתעשר ולצבור רכוש אך לא לבזבז (על מנת שלא יתפתו לבטלה), הקריאה לחסכנות מתארת את בעל העסק/ ההון שיודע לכלכל את צעדיו הכספיים הכלכליים.
5. באתיקה יש לגיטימציה לאי השוויון – מפני שהאל הוא זה שמחלק הזדמנויות ונכסים.
* חשוב לציין כי וובר לא טוען כי הדת הפרוטסטנטית חתרה לקפיטליזם, מטרותיה האתיות של הדת ומניעיהם הדתיים הטהורים הולידו באופן בלתי צפוי את ניצני הקפיטליזם.
ראה גם : מקס וובר על הדת
