המהפכה התעשייתית השנייה
מתוך: חברה, פוליטיקה ותרבות בעידן החדש
המהפכה התעשייתית השנייה – התקופה הזוהרת ( 1913 ) :
מצב אירופה בראשית המאה ה-20 – האוכלוסייה של אירופה הולכת וגדלה , מתקרבים לחצי מיליארד , למרות ההגירה שהייתה מאירופה לכיוון מערב . תופעה נוספת שמאפיינת גידול באירופה הוא מעבר מהכפר אל העיר , נוצר המונו-אספסוף . אם אנו מדברים על גידול אוכלוסייה , יש גידול בבעיית המחלות , המאה הזאת ידועה בהמצאות גדולות : הרנטגן , במקביל אבי המיקרו-ביולוגיה לואי פסטר בהמצאת החלב .
גידול האוכלוסייה היה חייב להביא לשדרוג מערכות בכל מקום ומקום . היו צריכים לדאוג לבריאות , לאסוף אשפה וכו' . לפתע החלו להכשיר כוח אדם . בתחילת המאה אנשים דיברו על איסור ליצור חינוך חובה , כי רצו למנוע את הפגיעה בשלווה והאושר של האדם . אבל הכשרת כוח אדם כדי לענות על צרכי הציבור חייבה תחילת התעסקות בחינוך , משנות השמונים של המאה ה-19 . צורך בכוח אדם מיומן ומשכיל שייתן תשובה לצרכי האדם . משרד החינוך הצרפתי למשל , שם דגש לחנך לאהבת המולדת , שעוד מהמהפכה הצרפתית שמו דגש על כך .
היו שתי תחומים של המצאות שהביאו לפריצות דרך :
- תחום החשמל : ורנר פון סימנס שהמציא את הגנראטור , ולאחר מכן אדיסון שהמציא את הנורה החשמלית , זינגר בהמצאת מכונת התפירה , ברגע שהמציאו את החשמל החלו לחשוב גם על קרונות חשמליים , ב-1863 התחילה לפעול באנגליה רכבת תחתית ראשונה בעולם . בנז , המציא את מנוע הבעירה הפנימי , שהוביל להמצאת המכונית . ז'וליאון ניאוצ'י שהמציא את הטלפון , הקונגרס האמריקני טוען שלא בל המציא את הטלפון . איטלקי נוסף בשם מרקוני החל בשדרוג הרדיו , ב-1913 כבר החלו שידורי רדיו .
- ייצור המוני של פלדה : זה משפיע על הרבה דברים אחרים , במחצית השניה של המאה היא הייתה זולה והייתה ניתנת לשימוש ברבה תחומים , היכולת הטכנולוגית שהיא פונקציה של ייצור פלדה הוא גורם משמעותי להתפתחות המעצמות , הובלה להתפתחות האימפריאליזם .
דברים שהקסימו את בני האדם: לפתע יש גורדי שחקים , מגדל אייפל , תעלת סואץ וכל ההמצאות שהזכרנו לעיל . אבל יש גם את העוולות הגדולות ביותר : עוני , חינוך , שידוד מערכות . נוצר מעמד שחי על חשבון האחר . נוצרת תרבות הפנאי ואנשים מחפשים מותרות , בסוף המאה יש תיאטרון , קונצרטים ועוד שהם ממלאים את ישותו של האדם . בני האדם החליפו את הכנסייה בשוטטות .
הפנאי זה לא רק אופנה , חיי ריקודים אלא גם בדברים אחרים , המצאת משחק הכדורגל ב-1863 באנגליה, משחקי רגבי , ב-1866 מתקיים הטור דה פרנס , ב-1896 התקיימה האולימפיאדה הראשונה . האדם למעשה אינו מחפש יותר את הכנסייה , אם הוא זקוק לעזרה הוא פונה לרשויות המרכזיות , למעשה המהפכה התעשייתית המשיכה בתהליכי החילון של החברה של המאה ה-19 .
איך זה משתקף בתרבות ? מתחילה לצמוח ספרות ריאלית , אבי הריאליזם נחשב , דה בלזק , ספרו "אבא גוריו" , בצרפת היה את ויקטור הוגו , ברוסיה יש את דוסטוייבסקי בספרו "השדים" או "החטא ועונשו", ששם הוא דן בתופעה של האנרכיזם הרוסי . יש סופרים שבאים לתאר את המצוקות החברתיות , זוהי ביקורת על החברה . המחזאי איבסן הנורבגי שמעביר ביקורת קשה על החברה המשעבדת , על הטירוף שמאפיין את החברה . הדמות הידועה ביותר במאה ה-19 היה המשורר שרל בודלר "פרחי הרוע" , הכתיבה שלו נחשבת דאז לבלתי מוסרית , הוא נאסר עקב ההתבטאות הקשה שלו .
התהליכים שעברו על המעצמות התעשייתיות של המאה ה-19 קיבלו ביטוי גם במוזיקה , התחום של המוזיקה הקלאסית מבטא את העוצמה בכל מדינה . מלחינים גדולים מאפיינים את המאה ה-19 , הם מתארים את העוצמה הלאומית . למשל ברוסיה יש המון מלחינים , בצרפת רוב המלחינים הגאונים . לנין חשב שהמצאת חשמל יכולה לפתור את כל הבעיות האנושיות .
הציירים יוצאים החוצה ומי שמשפיע עליהם זה הצילום , כלומר כל הציירים : למשל , מילה מתארים את השדה , אנו מדברים על האדם בעל היכולת , האדם הממציא , ב-1874 קבוצה של ציירים צרפתים , בראשות יוצר הזרם שרל מאנה הציגו תערוכה שבאה לבטא את ההתרשמות שלהם ממה שהם רואים , לקבוצה זו קראו "אימפרסיוניסטים" . הם באו לומר שצריך לתת ביטוי ספונטאני לחוויה שלי , כלומר אני מתרשם ממה שיש , ההתרשמות שלי יכולה להיות קרני השמש למשל ( זריחתה או שקיעתה ) , שהם הציגו את התערוכה שלהם בפעם הראשונה הגדירו אותם כמורדים ונוכלים .
בחברה של תרבות , מוזיקה , המצאות , אנשים החלו להסתכל על החברה שכאילו חיה בכלוב של זהב , היה אדם שנקרא מקס וובר , שטען שהאדם איבד את הפנימיות שלו , מה שחשוב זה המכונה , מתחילים לעלות רעיונות של כיצד לשחרר את האדם מהמכונה . האינטלקטואלים הניחו את הבסיס לעלייתו של המשטר הפאשיסטי באיטליה , אותה חברה שהשתמשה להעלאת החברה אח"כ השתמשה להורדה שלה .
גידול יוצר המון , מתחילים לדבר על ההמון , אחד הפסיכולוגים וסוציולוגים של המאה היה גוסטב לבון , הוא מתחיל להזהיר מפני מהומות ומפני שביתות , "ההמון כשיכור מתנודד" , עלול להיגרר אחרי תופעות . אם נחבר את זה לניטשה , שכתב שאלוהים מת ובני האדם הרגו אותו , כשהוא מדבר על אלוהים הוא לא מתכוון לישות אלא לערכים מוסריים , הנצרות לא חינכה לערכים מוסריים , היא חינכה לשפיכות דמים . הוא מדבר על אדם שצומח מן ההמון . היטלר היה מעריץ של ניטשה .
אדם בשם דרווין ( 1809-1882 ) , חוקר טבע , איש מסעות , יש לו שני ספרים מפורסמים : "מוצא המינים" ב-1859 ו"מוצא האדם" , האדם הוא תוצרת אין סופית של תמורות זעירות לאורך זמן ומרחב ולא איזה תורשה , הם למעשה יוצרים את היצורים החיים על פני הארץ , מבחינתו של קופרניקוס זו לא בריאה אלא , המהפכה של דרווין משתווה למהפכה הקופרניקית בשנות ה-40 של המאה ה-16 .
וובר מדבר על האדם בכלוב זהב , התחילו לפתע לפצל את התחומים : לקבוע פסיכולוגיה , סוציולוגיה וכו', אבל התחילו לדבר על דברים שיש דברים שהם בתת מודע של האדם , פרויד בא לומר לנו שיש אי רציונאל בחקירת תת מודע , אם מדברים על הקשר . הרבה אומנים האמינו שלאומנות אני יכול לתת ביטוי דרך ההמון . עכשיו יש פסיכואנליזה ויש חלומות , אדם צריך לבטא את עצמו איך שהוא רואה , הוא מביע את עצמו בצורה שנקראת אקספרס , בסוף המאה יש את ה"אקספרסיוניזם" , מה שמאפיין את זה הייתה כמות גדולה של צבעים , אני אצייר לא מה שאני רואה אלא מה שאני חושב .
יש חידושים , "פוטוריזם" ( מתוך פיוטשר = עתיד ) , הם טוענים שכל מה שעבר אין לו שום ערך , כל הציורים צריכים לבטא את העוצמה , המהירות , הפוטוריסט אוהב את מרוץ המכוניות . האידיאלים של הפוטוריסטים היו נגד המוזיאונים .
ראה גם: תוצאות המהפכה התעשייתית השנייה
