בלדד מספק בפרק ח' תגובה מאוד קצרה, הוא צעיר ושומע את איוב כאשר הוא נוזף באליפז בפרק ו' ופרק ז'.
א וַיַּעַן, בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי; וַיֹּאמַר.
ב עַד-אָן, תְּמַלֶּל-אֵלֶּה; וְרוּחַ כַּבִּיר, אִמְרֵי-פִיךָ. – בעצם הוא אומר לאיוב "עד מתי תדבר את הדברים האלו?" "רוח כביר" – רוח סערה.
ג הַאֵל, יְעַוֵּת מִשְׁפָּט; וְאִם-שַׁדַּי, יְעַוֵּת-צֶדֶק. – איוב טוען כל הזמן שהוא צדיק וה' סתם פוגע בו ולכן הוא רוצה למות.
ד אִם-בָּנֶיךָ חָטְאוּ-לוֹ; וַיְשַׁלְּחֵם, בְּיַד-פִּשְׁעָם. התשובה לשאלה ברור שלא, כאן הוא אומר לו חד וחלק – אם הילדים שלו חטאו לו ה' הרג אותם.
ה אִם-אַתָּה, תְּשַׁחֵר אֶל-אֵל; וְאֶל-שַׁדַּי, תִּתְחַנָּן. – במקום לקלל את ה' ולתקוף אותו, אם תרצה את ה'.
ו אִם-זַךְ וְיָשָׁר, אָתָּה: כִּי-עַתָּה, יָעִיר עָלֶיךָ; וְשִׁלַּם, נְוַת צִדְקֶךָ. – אם איוב באמת זך וישר הוא ישלם לך.
ז וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר; וְאַחֲרִיתְךָ, יִשְׂגֶּה מְאֹד. – כלומר, הראשית שלך, מה שהיה עד כה היה הרבה צער אבל האחרית שלך יפרח מאוד. זה חלק מתפיסת הגמול הקלאסית. אמנם לא טוב לאיוב עכשיו אבל יהיה לו סוף יותר טוב.
ח כִּי-שְׁאַל-נָא, לְדֹר רִישׁוֹן; וְכוֹנֵן, לְחֵקֶר אֲבוֹתָם.
ט כִּי-תְמוֹל אֲנַחְנוּ, וְלֹא נֵדָע: כִּי צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי-אָרֶץ.
י הֲלֹא-הֵם יוֹרוּךָ, יֹאמְרוּ לָךְ; וּמִלִּבָּם, יוֹצִאוּ מִלִּים. בלדד בעצם אומר לו כך היה תמיד תקשיב לחכמים ממך. אל תגיד עכשיו שה' לא שופט צדק, תקשיב לאבותינו הם יודעים, מי אנחנו, אנחנו לא פה תכף. בוא תקשיב לדור ראשון, לאבות, שלהם יש איזושהי חכמה – תפיסה מאוד שמרנית.
יא הֲיִגְאֶה-גֹּמֶא, בְּלֹא בִצָּה; יִשְׂגֶּה-אָחוּ בְלִי-מָיִם. – בקיצור הוא אומר הכל סיבה ותוצאה ויותר מזה, יש סביבה שגורמת לדברים האלה, הם לא קורים סתם ; אם הם מתו – קשור לזה, אם אתה סובל – גם קשור למשהו. יש סיבה ; אם תהיה בסדר, האחרית שלך תהיה בסדר.
יב עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ, לֹא יִקָּטֵף; וְלִפְנֵי כָל-חָצִיר יִיבָשׁ.
יג כֵּן–אָרְחוֹת, כָּל-שֹׁכְחֵי אֵל; וְתִקְוַת חָנֵף תֹּאבֵד.
יד אֲשֶׁר-יָקוֹט כִּסְלוֹ; וּבֵית עַכָּבִישׁ, מִבְטַחוֹ.
טו יִשָּׁעֵן עַל-בֵּיתוֹ, וְלֹא יַעֲמֹד; יַחֲזִיק בּוֹ, וְלֹא יָקוּם.
טז רָטֹב הוּא, לִפְנֵי-שָׁמֶשׁ; וְעַל גַּנָּתוֹ, יֹנַקְתּוֹ תֵצֵא.
יז עַל-גַּל, שָׁרָשָׁיו יְסֻבָּכוּ; בֵּית אֲבָנִים יֶחֱזֶה.
יח אִם-יְבַלְּעֶנּוּ מִמְּקֹמוֹ; וְכִחֶשׁ בּוֹ, לֹא רְאִיתִיךָ.
יט הֶן-הוּא, מְשׂוֹשׂ דַּרְכּוֹ; וּמֵעָפָר, אַחֵר יִצְמָחוּ.
כ הֶן-אֵל, לֹא יִמְאַס-תָּם; וְלֹא-יַחֲזִיק, בְּיַד-מְרֵעִים. – ה' לא ימאס מישהו שהוא תם ולכן אם אתה תם הוא יעזור לך ולא יתמוך ברשעים. ה' שופט בצדק.
כא עַד-יְמַלֵּה שְׂחוֹק פִּיךָ; וּשְׂפָתֶיךָ תְרוּעָה.
כב שֹׂנְאֶיךָ יִלְבְּשׁוּ-בֹשֶׁת; וְאֹהֶל רְשָׁעִים אֵינֶנּוּ.
בקיצור בלדד אומר לו להישען על הביצה, על הידע הקודם, על האבות – זה יהיה חזק ויחזיק מעמד.
חזרה אל סיכום ספר איוב
