א הֲלֹא-צָבָא לֶאֱנוֹשׁ על- (עֲלֵי-) אָרֶץ; וְכִימֵי שָׂכִיר יָמָיו. – הימים של האדם על הארץ הם זמניים.
ב כְּעֶבֶד יִשְׁאַף-צֵל; וּכְשָׂכִיר, יְקַוֶּה פָעֳלוֹ.- בנאדם רוצה קצת נחת רוח, צל בחיים האלה.
ג כֵּן הָנְחַלְתִּי לִי, יַרְחֵי-שָׁוְא; וְלֵילוֹת עָמָל, מִנּוּ-לִי. – "אתה ה', הנחלת לי קצת ירחים, חודשים"
ד אִם-שָׁכַבְתִּי– וְאָמַרְתִּי, מָתַי אָקוּם וּמִדַּד-עָרֶב;
וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי-נָשֶׁף. – כל הלילה הוא לא ישן.
ה לָבַשׁ בְּשָׂרִי רִמָּה, וגיש (וְגוּשׁ) עָפָר; עוֹרִי רָגַע, וַיִּמָּאֵס. – ייתכן ומדבר על השכין שכל הגוף, הבשר שלו כמו גוש עפר.
ו יָמַי קַלּוּ, מִנִּי-אָרֶג; וַיִּכְלוּ, בְּאֶפֶס תִּקְוָה. – שוב הרעיון של תקווה וחיים, חבל. כמו חוט שנכנס ויוצא כאילו הוא נגמר.
ז זְכֹר, כִּי-רוּחַ חַיָּי; לֹא-תָשׁוּב עֵינִי, לִרְאוֹת טוֹב.
ח לֹא-תְשׁוּרֵנִי, עֵין רֹאִי; עֵינֶיךָ בִּי וְאֵינֶנִּי.
ט כָּלָה עָנָן, וַיֵּלַךְ; כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל, לֹא יַעֲלֶה. – החיים זמניים, מי שיורד לשאול לא יעלה. איוב כל הזמן מייחל למות וכך הלאה וכאן עונה לרעים.
י לֹא-יָשׁוּב עוֹד לְבֵיתוֹ; וְלֹא-יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקֹמוֹ.
יא גַּם-אֲנִי, לֹא אֶחֱשָׂךְ-פִּי:
אֲדַבְּרָה, בְּצַר רוּחִי; אָשִׂיחָה, בְּמַר נַפְשִׁי. – שוב חוזר לרעיון שקשה לו ולכן הוא מתלונן והוא במצוקה שלא יבואו אליו בטענות. כאן הוא כבר פונה לה'.
יב הֲיָם-אָנִי, אִם-תַּנִּין: כִּי-תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר. – שם עליו משמר כמו הים, התנין שה' שם עליו משמר.
יג כִּי-אָמַרְתִּי, תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי; יִשָּׂא בְשִׂיחִי, מִשְׁכָּבִי. – קייותי שהמיטה שלי תתן לי נחמה אבל..
יד וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת; וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי. – אפילו בלילה שהוא הולך לישון ה' מציק לו בחלומות. כאן הוא עונה לאליפז על חזיונות הלילה שלו. תראה מה החלומות שלי.
טו וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי; מָוֶת, מֵעַצְמוֹתָי.
טז מָאַסְתִּי, לֹא-לְעֹלָם אֶחְיֶה; חֲדַל מִמֶּנִּי, כִּי-הֶבֶל יָמָי. – שוב חוזר "חדל ממני" תעזוב אותי כבר רוצה רק למות וגם את זה ה' לא נותן לו.
יז מָה-אֱנוֹשׁ, כִּי תְגַדְּלֶנּוּ; וְכִי-תָשִׁית אֵלָיו לִבֶּךָ.
יח וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים; לִרְגָעִים, תִּבְחָנֶנּוּ. – יש פה טיעון חזק שמשוחח עם ספר תהלים. הוא אומר כאילו "בסדר בחיים יש תקופות קצרות שבהם האדם מרגיש טוב, זה לא שווה, הטיפה הזו לא שווה כלום"
יט כַּמָּה, לֹא-תִשְׁעֶה מִמֶּנִּי; לֹא-תַרְפֵּנִי, עַד-בִּלְעִי רֻקִּי.
כ חָטָאתִי, מָה אֶפְעַל לָךְ– נֹצֵר הָאָדָם:
לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ; וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא. – מדוע אתה צריך אותי עלייך? תיקון סופרים; אלו דברים שחז"ל טענו תיקנו את הנוסח כאשר ה' יוצא פיזי. " ואהיה עליך למשא" כנראה תוקן ל"ואהיה עלי למשא" בכדי שה' לא ידומה לדמות פיזית.
כא וּמֶה, לֹא-תִשָּׂא פִשְׁעִי– וְתַעֲבִיר אֶת-עֲוֹנִי:
כִּי-עַתָּה, לֶעָפָר אֶשְׁכָּב; וְשִׁחַרְתַּנִי וְאֵינֶנִּי.
שורה תחתונה של כל הפרק הארוך הזה – בוא תשחרר אותי! המוות ישחרר אותי מכל הצרות שלי!! אני לא אהיה לך למשא ואני לא אסבול. ה' לא מרים את הכפפה.
חזרה אל סיכום ספר איוב
