רמב"ם: לשון הרע הוא חטא גדול שגורם לצרות לעם ישראל. חז'ל אמרו שהוא שקול כנגד שלש העבירות החמורות., ואין לו חלק לעוה'ב.
רכילות: לספר דברים על אנשים ולהעביר מידע מאדם לאדם. (לא מדובר על דברים טובים אלא על פרטום אישיים, ועל מעשים שנעשו שאינם רעים בהכרח)
לשון הרע: לספר דברים רעים אמיתיים על הזולת. בעל לשון הרע: אחד שרגיל לספר לשון הרע.
הוצאת שם רע: להמציא דברים רעים שקריים על הזולת.
כתוב שמי שמקבל ומאמין ללשון הרע, חמור מזה שמספר לשון הרע.
איך מתמודדים עם הרצון לדבר לשון הרע?
תהילים: מי שרוצה לחיות חיים ארוכים – שיימנע מלשון הרע. ("מי האיש החפץ חיים.. נצור לשונך מרע") סיפור על אחד שמכר תרופה לחיים ארוכים-לא לדבר לשון הרע.
גמרא: תיקון החטא – מי שדיבר לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא-יעסוק בתורה, ואם אדם פשוט הוא-שיהיה עניו.
הרב אשר וייס: לכאורה נראה שמי שלא מדבר לשון הרע צריך להיות שתקן ולהתבודד, אך זה לא נכון, ניתן להיות אדם חברתי ולדבר דברים חיוביים. עיקר העניין הוא לא בפה, אלא בראש – לחשוב חיובי על אנשים, ולראות את מעלותיהם ולא את חסרונותיהם. ואז קל מאד לא לדבר לשון הרע.
הרב צבי יהודה קוק: תכונות האדם מתגלות בדיבורו, ולכן לשון הרע הוא כל כך חמור. האדם חונן בכח הדיבור, ונקרא "מדבר", לעומת יצורים אחרים. לכן חשוב שידע להתאפק ולא לומר כל אשר עולה על לשונו.
מתי מותר לומר לשון הרע?
חפץ חיים – הרב מאיר ישראל הכהן:
אם אדם יודע שמישהו רוצה לעשות רע לאדם אחר מותר לגלות זאת.
הרב עובדיה יוסף: האם מותר לרופא לגלות מידע על חולה שאיננו מתאים לנהיגה בגלל מחלתו? תשובה: הרמב"ם אומר שזה חטא גדול אם אדם יודע מידע שעלול להזיק למישהו ואיננו מגלה זאת. לכן ברור שחובה על הרופא לגלות זאת. ומי שאיננו עושה זאת עובר על האיסור: "לא תעמוד על דם רעך". וכן לגבי מידע כלכלי שיכול להציל מישהו – חייבים לאומרו ולא לפחד מאיסור לשון הרע. וכן אם מישהו יודע על מחלה של מישהו שהולך להתחתן עם מישהי ולא מספר לה על מחלתו, חובה להודיע על כך, ובלבד שמדובר על כוונה אמתית וטובה.
הרב משה שטרנבוך: האם מורה שמבקש שהתלמידים יגלו לו מי עשה משהו שלילי מסויים נוהג נכון, והאם מותר לתלמידים לגלות לו?
תשובה: המורה צריך להסביר לתלמידיו את ההבדל בין לשון הרע חיובי ושלילי, ולהסביר להם שמותר לגלות דברים רעים לצורך חינוך. אך הרב פיינשטין כתב שאסור למורה לבקש זאת מתלמידיו, כי בכך יגרום להם להקל באיסור לשון הרע.
חזרה אל: במעגלי ההלכה – סיכומים
