מודל התקשורת של הול: שייך לגישה התרבותית לחקר הביקורתי של התקשורת. מוביל את מחקרי ההתקבלות. המודל של הול מציע הסבר תיאורטי להבנה וניתוח תהליך התקשורת, עם התמקדות בטלוויזיה. לפי הול, שתי הנקודות הקריטיות בתהליך התקשורת הן ההצפנה והפענוח. כל חלק עומד בפני עצמו. כאשר הצפנה היא הקידוד שעושה המוען. פענוח הוא הדרכים השונות של הנמען לפרש את המסר (ההגמוני בד"כ): קריאה דומיננטית (הגמונית), קריאה מתדיינת (מו"מ עם הדומיננטית, הטלת ספק במסר), קריאה אופוזיציונית (פענוח מנוגד למסר). הטקסט בנוי בצורה שמבנה את המשמעות לקהל (משמעות מועדפת), אבל בכל זאת לקהל יש טווח רחב יותר של מתן משמעויות אחרות.
קריאה אופוזיציונית (מתנגדת(ע"פ הול): אחת משלושת האופנים לפרש טקסט תקשורתי על פי המודל של הול בגישה התרבותית לח קר התקשורת. בקריאה האופוזיציונית הנמען מפענח את המסר באופן מנוגד לגמרי למסר, כלומר דוחה את המשמעות המוצפנת בטקסט באופן מוחלט. הקורא חותר תחת הטקסט, מתנגד לו ונותן לו משמעות שונה ואף הפוכה.
קריאה הגמונית/דומיננטית (קלה) (ע"פ הול): אחת משלושת האופנים לפרש טקסט תקשורתי על פי המודל של הול בגישה התרבותית לחקר התקשורת. הקריאה הדומיננטית מאמצת את המשמעות המוצפנת בטקסט, זאת שאליה כיוון המוען. בטקסט יש משמעות הגמונית ואותה מקבל הקהל ללא סייג בדיוק באותו האופן שאליו התכוון המוען. לדוגמא: החברה הישראלית אימצה את הכרזת ממשלת ישראל ביציאה למלחמת לבנון השנייה שהיא יוצאת להגן על יישובי הצפון .
קריאה מתדיינת (ע"פ הול): אחת משלושת האופנים לפרש טקסט תקשורתי על פי המודל של הול בגישה התרבותית לחקר התקשורת. הקריאה המתדיינת מקבלת את המשמעות הדומיננטית באופן חלקי. הנמען מנהל סוג של משא ומתן עם המשמעות המועדפת, מכיר בה אך באופן מוגבל. מטיל ספק בחלק מתכני המסר, לפי השקפת עולמו וניסיונו האישי, אך לא בכל המערכת הדומיננטית העומדת אחריו.
גישה תרבותית לחקר התקשורת: : תחום מחקרי בגישה התרבותית לתקשורת ההמונים. תחום זה מתפתח בסוף שנות ה- 50 ובתחילת ה- 60. בתחום זה נבחן התוצר התרבותי וכיצד הוא מושפע מפרקטיקות חברתיות, מבנים פוליטיים והירארכיות חברתיות. מושם דגש על קהילה צורכת תקשורת והפרשנות שלה. ההנחה היא שהמשמעות אינה מצויה בטקסט הסטאטי אלא היא הבנייה דינאמית המתרחשת בתהליך מו"מ בין מצפיני הטקסט (מפיקים) לבין יצרני המשמעות (הקהל/ הצרכן). התמקדות ביחסי הגומלין בין תהליך ההצפנה לפענוח. הלמידה נעשית דרך מחקרי תצפית משתתפת- למידה מתוך חוויות החוויה (לדוגמא: מחקר מדונה).
מחקרי התקבלות: סוג של מחקרי תרבות לחקר התקשורת. מתמקדים בקהלי התקשורת ובדרכי הקבלה של המסרים השונים, בדגש על תהליכי קריאה, האזנה, צפייה וגלישה של קהלים שונים. מדגישים את הצורך בהתחשבות ברקע החברתי והרעיוני של מקבלי המסרים והנטיות הפסיכולוגיות שלהם.
קהילה פרשנית: הגדרה במסגרת מחקרי התקבלות בגישה התרבותית לחקר התקשורת. קהילה פרשנית היא קבוצה (לא בהכרח קבוצה ממשית) שיש לה מאפיינים דומים או אופן פענוח טקסטים דומה. השתייכות לקהילה פרשנית קשורה לסטטוס שבו אנו נמצאים. הבסיס לקהילה פרשנית הוא אופן השימוש והפענוח הזהה שנעשה אצל חברי הקבוצה. לדוגמא, קוראות הרומן הרומנטי במחקרה של ראדווי הן לא קבוצה ממשית (אין להן שום קשר אחת לשנייה), אך הסטטוס שבו הן נמצאות, והאופן שבו הן מפרשות את הטקסט, הופך אותן לקהילה פרשנית.
קהל סביל:, הקהל הוא נמען פאסיבי , "שבוי של התקשורת. מודל לינארי, השפעה חזקה.
קהל פעיל:, הנמען הוא אקטיבי הוא מתמודד עם התקשורת ואינו מופעל על ידה. הקהל מגיב לתכנים ומנסה לשנות אותם. קהל מפעיל: מגיב לתקשורת ועושה משהו בתגובה לטקסט ובכך מעניק פרשנות ועשוי להשפיע על הקסט התקשורתי הבא, כותב מכתבים למערכת מגיב בבלוגים. קהל בררן: קהל שבוחר למה להיחשף ולמה לא להיחשף. יש לו שלט והוא יכול להפעיל אותו ולזפזפ. המודל הוא מעגלי וההשפעה היא חלשה. קהל מפרש: נמצא בתוך ההגדרה של הקהל הפעיל ההשפעה היא חלשה והמודל הוא סמיוטי מכיוון שיש התעסקות בתוכן המסר. הקהל מסתכל על התקשורת ומנהל משא ומתן עם התכנים, לאו דווקא בצורה שהמוען התכוון אליהם.
ראה גם: תקשורת כתרבות
