סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – תיאוריות דינמיות: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד: פסיכופתולוגיה בתיאוריה של פרויד
סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר", יחידה 2: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד
במסגרת המודלים השונים שלו לאישיות (הטופוגרפי, הסטרוקטורלי, הדינמי וההתפתחות הפסיכוסקסואלית) תיאר פרויד את האופנים שבהם נוצרת, על פי הפסיכואנליזה, פתולוגיה -כלומר מחלה נפשית. על פי פרויד פתולוגיה נוצרת כשהאני לא מסוגל להתמודד כראוי עם קונפליקטים ועם החרדה שהם מעוררים. סוג הפתולוגיה שתיווצר תלוי ביחסי הכוחות שבין הסתמי, האני והאני-העליון.
חוסר ההתמודדות של האני יכול להוביל להיווצרותה של אישיות פתולוגית מכמה סוגים שונים, בהתאם לסוג הקונפליקט הלא פתור.
נוירוטי – אני הנאבק בסתמי. האני מדחיק את הפנטזיות ללא-מודע ומאפשר ביטוין רק לאחר שעברו עיוות.
פסיכוטי – אני הנכנע לסתמי. האני נוטש את תפקידו כמתווך בין הסתמי למציאות ומפנה את כל האנרגיה לשירות הסתמי. התנהגות האדם הפסיכוטי יהיו ע"פ התהליכים הראשוניים בלבד, נראה כחסר הגיון ומטורף.
פרוורטי – אין קונפליקט בין האני לסתמי מכיוון שהאדם נשאר ילדותי. הפנטזיות באות לידי ביטוי ללא כל עכבות מהאני. סיפוק מיני ע"י צפייה בחלקי גוף וחשיפת אברי גופו לזולת. קיבעון בשלב הגניטלי בו האדם מוצא סיפוק מיני בגופו במקום לחפש סיפוק במגע עם בן זוג.
לפי פרויד הסימפטום הנוירוטי (הנוירוזה) נוצר במקרים שבהם האני אינו מצליח להתמודד עם תביעותיו של אני עליון נוקשה ומעניש. ולכן האני יעוות דחפים/רגשות/מחשבות שהאני העליון מסרב לקבל. העיוות מתבטא בהתנהגותו של הנוירוטי הכפייתי.
לדוגמא: נטילת ידיים כפייתית. זהו ביטוי מעוות של דחפים מיניים. הסימפטום הכפייתי, נטילת הידיים, משרת שתי מטרות:
- ע"י מנגנון הביטול נטילת הידיים מטהרת ממחשבות מלוכלכות.
- ע"י מנגנון התקה, הידיים הופכות להיות אובייקט מיני ונטילתן התכופה היא פעילות מינית מוסווית.
כלומר, האדם גם מבטל את המשאלה המינית האסורה וגם מספק אותה בו זמנית.
במצבי לחץ האדם יסוג לצורות סיפוק האופייניות לשלב שבו התרחש הקיבעון. רחיצת ידיים כפייתית מבטאת נסיגה לשלב האנלי שבו סיפוק הדחף קשור בתכנים של לכלוך.
ראה גם: מבוא לפסיכופתולוגיה
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.