סיכום "אישיות: תיאוריה ומחקר": יחידה 2 – תיאוריות דינמיות: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד: המודל הדינמי של פרויד
סיכום זה הינו חלק מאוסף סיכומי הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר", יחידה 2: תיאורית האישיות הפסיכואנליטית של פרויד
מודל האישיות הדינמי של זיגמונד פרויד מתאר את היחסים בין המרכיבים השונים שהוא תיאר במודל הסטרוקטרולי שלו:
אנרגיה פסיכית – יכולה לעבור בין מבני האישיות ומשרתת את הפיסי והנפשי כאחד. מקום המפגש בין האנרגיה הפיסית לאנרגיה הפסיכית הוא הסתמי והאינסטינקטים שלו.
אינסטינקטים – ייצוג פסיכולוגי של מצב עוררות פנימית, משאלה/צורך המניע להתנהגות. האינסטינקט מורכב ממקור (מצב גופני של עוררות/צורך), מטרה (סיפוק הצורך), אוביקט (כולל את כל ההתנהגויות מהתעוררות הצורך עד לסיפוקו) ודחף (הכח המניע את האדם והוא מתעצם בהתאם לעוצמת הצורך).
אינסטינקטים של החיים – אינסטינקטים אלה דוחפים אותנו ליצירה ולבנייה ושומרים על הישרדותנו. פרויד כלל בתוך אינסטינקט החיים גם את יצר המין, משום שלדעתו יצר זה אינו גופני בלבד אלא יצר הדוחף אותנו לאהוב ולהתפתח.
אינסטינקטים של המוות – אינסטינקטים אלה דוחפים אותנו להרס עצמי או לפגיעה בזולת וברכוש. פרויד כלל בתוך אינסטינקט המוות גם את התוקפנות על סוגיה השונים.
ליבידו – יצר החיים, האנרגיה שמפעילה את האינסטינקטים של החיים.
עקרון הנירוונה – חתירה מתמדת למצב נטול כל מתח/גירוי של מע' העצבים, מצב חופשי לחלוטין מדחף/צורך כלשהו, וכן חופשי מכל תלות.
קתקסיס (שיקוע) – השקעת אנרגיה נפשית באובייקט.
אנטי-קתקסיס – לקיחת האנרגיה הנפשית חזרה.
הדינמיות של האישיות לפי המודל של פרויד נובעת מתנועתה של האנרגיה הפסיכית בין מערכות הסתמי, האני והאני העליון. כמות האנרגיה היא מוגבלת ולכן נוצרים קונפליקטים בין הכוחות הנפשיים.
הזדהות
הזדהות משמשת במודל הדינמי של פרויד כמקור אנרגיה לאני ולאני העליון, בילדות כל האנרגיה מצויה בסתמי. לאני אין מקור כח משלו ולכן הוא צריך לשאול אנרגיה מהסתמי, אחת הדרכים היא ההזדהות – הפנמה של אישיות חיצונית (בד"כ דמות משמעותית לילד) וייצוגה בתחומים שונים של האני. הסתמי משקיע אנרגיה ליבידינלית בייצוגים של הדמויות המשמעותיות ומכאן האני משתמש באנרגיה הזו כשהם הופכים להיות חלק ממנו. ההזדהות חיונית להסתגלות נכונה, התמודדות ותפקוד בחיי היום-יום. גם האני העליון צובר אנרגיה ע"י הזדהות – הזדהות והפנמת ערכיי הוריו, שהם האובייקטים המקוריים שבהם ריכז את האנרגיה שלו. כמות האנרגיה הנתונה בכל אחת ממערכות הנפש הללו משתנה ודינמית ומכאן המאבקים/הקונפליקטים היוצרים את הדינמיות של האישיות. חשוב לזכור כי האני צריך לנווט את דרכו בין דרישות שניהם כך שתישאר לו די אנרגיה להתמודד עם המציאות.
חרדה
האני מופקד על החרדה, על גילוי הסכנות והאזהרה מפניהן ועל ההגנה על האדם.
- חרדה מציאותית – פחד כשהאיום החיצוני על האדם ברור וממוקד (פחד מגבהים). חרדה כשהאיום החיצוני אינו ברור ומקורו אינו מוגדר / לא ממשי (חרדת נטישה).
- חרדה נוירוטית – נובעת מחשש שהאני יאבד שליטה על הסתמי. החרדה הנוירוטית נובעת בעיקר מהפחד של הענישה ולא מהאינסטינקטים עצמם (אקסהיביציוניזם – צורך בחשיפת איבר מין בציבור).
- חרדה מוסרית – מתבטאת מרגשי האשם שמקורם באני העליון.
מנגנוני הגנה
במסגרת התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד האני משתמש במנגנוני הגנה בכדי להמנע מחרדה, פועלים ברמה הלא מודעת, מסלפים את המציאות וצורכים אנרגיה פסיכית.
- הדחקה – סילוק דחפים/מחשבות מהמודע ללא מודע בשל איומם על האני, ובאופן חד פעמי. מנגנון חזק ויעיל המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם. השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית, הנדרשת לשמירת התכנים במצבם המודחק, שכן דחפים אלו ממשיכים לפעול בלא מודע. ההדחקה גם מסוכנת בשל הניתוק חלקים שלמים מחיי הנפש, הרגש והיצר מהאני, העלול לפגוע בשלמותה של האישיות ולהוות בסיס להיווצרותם של מחלות נפש. ביטויים חיצוניים של הדחקה: השכחה של מאורעות, בני אדם, מקומות וכדומה. תחושות שהאני העליון מגנה אותן.
- תגובת היפוך – האני מסתיר את הדחפים והמשאלות האמיתיים ע"י התנהגות הפוכה למשאלות הדחפים. הדחקת הדחף הלא מקובל הוא ביטוי ההתנהגות המקובלת. דבקות נוקשה ומוגזמת בהתנהגות שהחברה מקדמת מעידה לרוב על פעולתו של מנגנון הגנה זה.
- בידוד – הפרדה שעושה האני בין החלק הרגשי לחלק התוכני של מחשבה, זיכרון או דחף. ללא הפרדה תתעורר חרדה. הבידוד של התוכן מהרגש מאפשר לאני להפחית מעוצמת החרדה. ביטוי חיצוני של בידוד: אדישות וקרירות בהתייחסות למצבים רגשיים המאיימים על האדם.
- השלכה – סילוק רעיונות/רגשות המאיימים על האני, וייחוסם לאחרים. כל רעיון/רגש שאינם מתאימים לדימוי של האני על עצמו מועבר אל אובייקט חיצוני. צורה קיצונית של השלכה היא פרנויה (האדם מדמיין שכל העולם פועל נגדו כולל יצורים מהחלל, אמצעי התקשורת וכדומה).
- הפנמה/הזדהות – פעולה הפוכה ממנגנון ההשלכה. האני מפנים עמדות, רגשות וכדומה מהסביבה החיצונית ומייחס אותם לעצמו. מדובר בהפנמה ובהזדהות עם ערכים שליליים/מעוותים/מוגזמים המהווים פיצוי/כיסוי לאני האמיתי.
- הכחשה – מאפשרת לתוכן המאיים לעלות למודע, אך מלווה אותו בטענה המציינת שהתוכן אינו נכון. האמרה הנפוצה "לי זה לא יקרה". הילד הדחוי הטוען שלמעשה הוא נהנה יותר לשחק לבד.
- רציונליזציה – האדם מספק לעצמו הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו, הנובעת מדחפים יצריים שאינם מקובלים על האני. האדם משקיע אנרגיה במציאת הסברים שלעיתים אכן נשמעים הגיוניים אך לעיתים הם מאולצים.
- אינטלקטואליזציה – (סוג גבוה יותר של בידוד) בו האדם משתמש במושגים אינטלקטואלים על מנת להפחית את החרדה תוך התעלמות מהצדדים הרגשיים/אישיים הכרוכים בעניין.
- התקה – העברת רגשות/דחפים מעוררי חרדה המכוונים כלפי אוביקט מסוים אל אוביקט אחר מאיים פחות .ילד שחש תוקפנות כלפי אחיו הקטן מתיק אותה ומכה במרץ בובה /אוביקט אחר.
- נסיגה – חזרה של האני הבוגר לשלב התפתחותי מוקדם יותר כפתרון לחוסר היכולת להתמודד עם מצב קשה/ מאיים. נסיגה קלה: דיבור בטון ילדותי, או קיצוני: כסכיזופרני קטטוני הסובל מעיבוד השליטה על מערכת השרירים הנמצא במצב של חוסר תגובה וחוסר אונים.
- ביטול – בא לידי ביטוי בפעולה המבטלת/שוללת פעולה או מחשבה באופן סימבולי ובלתי מודע.
- עידון (סובלימציה) – מנגנון הגנה חיובי,המעיד על התמודדות בריאה. תיעול הדחפים למטרות מועילות ומקובלות חברתית. אינו מצריך השקעה מתמדת של אנרגיה למניעת ביטוי הדחף.
סיכומים נוספים תוכלו למצוא באוסף הסיכומים בפסיכולוגיה באתר וכן מאגר הסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה.
