תיאורית הציפיות (או תיאוריית הציפיות של המוטיבציה ) של ויקטור ורום מציעה שאדם יתנהג או יפעל בצורה מסוימת מכיוון שיש לו מוטיבציה לבחור התנהגות ספציפית על פני אחרות בשל מה שהוא מצפה שתהיה התוצאה של אותה התנהגות נבחרת. כלומר, המוטיבציה של בחירת ההתנהגות נקבעת על פי רצויות התוצאה. עם זאת, מרכיב חשוב בתיאוריה של ורום הוא התהליך הקוגניטיבי של האופן שבו אדם מעבד את מרכיבי המוטיבציה השונים. תיאורית הציפיות של ורום עוסקת בתהליכים המנטליים הנוגעים לבחירה ומסבירה את התהליכים שעובר אדם כדי לקבל החלטות.
שלושת המרכיבים של תיאורית הציפיות של ורום
תיאוריית הציפייה של ורום גורסת שבכדי להבין כמה מאמץ ישקיע פרט מסוים, יש להתייחס לשלושה גורמים:
1. (E) ציפייה – עד כמה אנו חושבים שהשקעת מאמץ תוביל להצלחה בביצוע.
דוגמא: עד כמה השקעת מאמץ תוביל להצלחה במבחן במדעי ההתנהגות?
2. (I) אינסטרומנטליות – עד כמה ההצלחה בביצוע תוביל להשגת המטרה?
דוגמא: עד כמה הצלחה במבחן מדעי ההתנהגות תוביל להצלחה בתואר?
3. ( (Vערך / חשיבות המטרה – עד כמה חשובה לנו המטרה.
דוגמא: עד כמה ההצלחה בתואר חשובה לי?
אם שלושת המרכיבים גבוהים, אזי נשקיע מאמץ רב. אבל, אם שניים חשובים בעיניי אבל אחד לא רלוונטי בעיני, אזי ההסתברות היא שלא נצליח. הסיבה לכך, היא שהחישוב נקבע ע"י מכפלת שלושת הפרמטרים. ובמכפלה, כידוע, הכפלה באפס מאפסת את כל הביטוי.
E * I * V = מאמץ
השלכות של תיאוריית הציפייה של ורום על הארגון
על המנהל להיות מודע למשוואה הזו. לא אחת, מנהלים רבים מטפחים משתנה אחד או שניים ומתעלמים מאחר. בכך, הם מתעלמים מההשלכות של היותה של המשוואה מכפלה.
1. על הארגון לדאוג, שהציפייה תהיה גבוהה – קרי, להימנע מהצבת יעדים בלתי מושגים.
2. על הארגון לדאוג, שהאינסטרומנטליות תהיה גבוהה – קרי, לקשור בין תפוקה לתגמול (מתקשר
לטיילור).
3. כסף הוא ערך חשוב בקרב רוב האנשים, אבל הארגון צריך להכיר בכך, שאנשים מחפשים דברים
אחרים פרט לכסף (גישת יחסי האנוש, מאסלו ושות'). הארגון צריך לספק גם צרכים חלופיים, כך
שהגמול יהיה מוערך בקרב מקבל המשימה.
מתוך אסופת הסיכומים בקורס יסודות מדעי ההתנהגות, וכן מאגר הסיכומים בפסיכולוגיה או הסיכומים במנהל עסקים.
אולי יעניין אותך גם:
