אתנומתודולוגיה הוא מושג שתבע הסוציולוג הרולד גרפינקל והוא נגזר מהמילה "אתנוס" (=עם) ו-"מתודולוגיה" (=חקר השיטות). אתנומתודולוגיה בוחנת את האופן שבו בני חברה מסוימת בונים את העולם החברתי שמסדיר את חייהם. אתנומתודולגיה למעשה בוחנת את האופן שבו מיוצר הסדר החברתי, במקום לקחת אותו כנתון ראשוני כפי שנוטה הסוציולוגיה המסורתית לעשות. האתנומתודולגיה סבורה כי בכוחם של בני אדם לעצב ולהסדיר את משמעותם של אירועים או אלמנטים תרבותיים דרך שיתוף פעולה בניהם. כלומר, לפי האתנומתודולגיה, הסדר החברתי אינו מתקיים מעצמו אלא נוצר בידי בני אדם בתהליך דינמי. תהליך זה מבוסס על הכרה באינדקסליות של כל פעולה, כלומר משמעותה במסגרת של הקשרים מסוימים. כשירות חברתית של פרט באה לידי ביטוי ביכולת להשתמש בהבנה משותפת של משמעותיות חברתיות בכדי ליצור משמעות ספציפית של אירוע.
אתנומתודלוגיה עושה שימוש בשתי גישות מרכזיות: ניסוי הפרה וניתוח שיחה. ניסוי הפרה הוא כלי שבו החוקר מפר במכוון מוסכמה חברתית שנתפסת ברגיל כדבר מובן מאליו כך שהתשתית החברתית שעליו מונחת המוסכמה נחשפת. ניתוח שיחה מבקש להתחקות אחר החוקים המובנים מאליהם המסדירים אינטרקאציות חברתיות (כמו זו שהאדם העונה לטלפון הוא הראשון לדבר). (הערך אתנומתודולוגיה בויקיפדיה)
