רקע לציונות ועליית התנועה הציונית
1.1. המשפט שפתח את הציונות ונתן את הדחיפה הראשונה היה משפט דרייפוס. הרצל, אשר היה נוכח במאורעות דרייפוס מגיע למסקנה כי בשל נסיבות החיים של היהודים בגולה אין מנוס מכינון מדינת לאום לעם היהודי. להרצל לא היה אכפת איפה זה יהיה, אך עם התפתחות התנועה הציונית ישנו חיבור בין הצורך במדינת לאום לבין החיבור הדתי זיקתי לשטחי מדינת ישראל.
1.2. הציונות בראשיתה התפתחה במטרה הכוללת למצוא פתרון לבעיית היהודים שחוו קשיים ואנטישמיות בגולה. העם היהודי חי כמיעוט בארצות רבות ברחבי העולם, בין אומות שליטות רבות ותחת משטרים שונים. הוא ידע סוגים שונים של דיכוי, ולא הייתה שום אפשרות הגיונית להטיל על אויב אחד, יחיד, את האחריות לכל תסכולי היהודים.
1.3. תקופת ההתפכחות: לא הייתה אפשרות להימנע מהתייחסות לבעיה היהודית משום שחזרה על עצמה בקרב קהילות שונות ללא תיאום ביניהן. בראשית הציונות אפשר לאתר בדור היהודים האירופאים שמאז שנות ה- 70 של המאה ה- 19 חוו את התפשטות האנטישמיות הפוליטית ביבשת. רבים מן המשכילים היהודים שקיוו לפתרון "הגיוני" של הבעיה היהודית, פתרון ברוח המגמות הליברליות של הלאומיות המודרנית, התפכחו מאשליותיהם ודחו בתוקף מדיניות יהודית כנועה כל כך וחשבוה למעוררת בוז. כעת הבינו שהאנטישמיות היא תופעה המושרשת במאפיינים קבועים של מצב היהודים: בעובדת היותם בלי בית, במעמדם האוניברסאלי כמיעוט, ובעובדת הישרדותם בתנאי גלות קרוב לאלפיים שנה, עובדה שקשה להסבירה ואף מעוררת חרדה בגויים. היהודים יהיו ראויים לשחרור , רק אם ישחררו את עצמם ע"י פעולה קולקטיבית – "אוטואמנציפציה".
1.4. היסודות העיקריים של האידיאולוגיה הציונית: הגירה כפתרון לבעיה היהודית, שיבת ציון, הכשרה מקצועית, התפלגות תעסוקתית טובה יותר והחייאת השפה העברית ככלי תרבותי חילוני – היו קיימים הרבה לפני שהתנועה הציונית קמה, אך הם אומצו במקוטע, לפעמים אפילו תוך כדי סתירה הדדית ביניהם, בידי קבוצות יהודיות שונות ומגוונות בתוך הציונות.
איזה סוג של לאומיות זאת הציונות?
2.1. ניתן לומר שכל תנועה לאומית מודרנית צמחה מן הקיום של "עם", כלומר: מקבוצה אתנית שישבה בטריטוריה מסוימת באופן בלעדי, אם כי יתכן שקבוצות אחרות ממוצא אתני דומה היו מפוזרות בקרב עמים אחרים. את הקבוצה האתנית הזאת ניתן היה לזהות עפ"י שפתה ודבקותה באורח חיים מסורתי מסוים, ומידה מסוימת של תודעה היסטורית.
2.2. המיוחד שבלאומיות היהודית והתנועה הציונית מתגלה היטב במצב שקדם ללאומיות. בהיותם מפוזרים על פני 4 יבשות, לא הייתה ליהודים טריטוריה משלהם, וגם לא לשון משותפת (דיברו יידיש, לאדינו וכו'). למרות היעדר סימנים אלו, היה ברור שהיהודים הם יחידה אתנית, הנבדלת מן התושבים המקומיים בכל מקום שבו הקימו להם קהילה. הקהילות היהודיות ברחבי העולם היו מאוחדות. זה מוסבר בייחודם הדתי של היהודים, שכן דבקותם בדתם הקדומה גרמה לנחיתותם הפוליטית והחברתית. דבקות בדת היהודית גררה עימה תודעה של שייכות לעם, שגורלו מר בהווה, אך בעבר נהנה מחסד אלוהי, ובעתיד צפויים לו סיכויים מזהירים. ואם מבחינת שני הגורמים שהשפיעו על תנועות לאומיות – טריטוריה ושפה – לקו היהודים בחסר לעומת קבוצות אתניות אחרות, הרי מבחינת התודעה ההיסטורית שלהם הם עלו עליהן בלי ספק. זכר המולדת מימים עברו שימש כתחליף סמלי למולדת עצמה.
2.3. הציונות הינה אורגאנית מפני שיש שיוך לקבוצה אחת- היהודים. המדינה היא עבור היהודים, ובזאת מהותה של הלאומיות האורגאנית. נשאלת השאלה- מה עושים עם הזרים היושבים בשטחי המדינה אם המדינה היא מדינה לאומית עבור הלאום היהודי? הציונות נמצאת בין לאומיות אורגאנית דמוקרטית לגזענות. מצד אחד קיים הרעיון של טהרת היהודים- גזעני, מן הצד השני קבלה של כולם ונכונות לחיות באותה מדינה עם לא-יהודים (כל עוד המדינה תחת שלטון יהודי).
לאומיות האורגאנית מדברת על קשרי דם וליכוד לאומי. האומה אורגאנית, אחידה לעומתה הדמוקרטית מתייחסת לאזרחים. הפרטים לפי גישה זו מרכיבים את האומה.
ראה סיכומים נוספים אודות הציונות:
זרמים בציונות – הפלגים השונים שפעלו בתוך התנועה הציונית
צמחיתה של הציונות – השלבים בדרך להתהוות התנועה הציונית כתנועה הלאומית של העם היהודי
הגורמים לצמיחת התנועה הציונית – האירועים והנסיבות שהביאו לעליית הציונות
מוסדות התנועה הציונית – הגופים שהיוו את התנועה הציונית ובהם הקונגרס הציוני.
פועלו של הרצל לבניית התנועה הציונית וארגונה – המהלכים של בנימין זאב הרצל להקמת התנועה הציונית וייסוד הציונות
דפוסי הפעילות של התנועה הציונית – האופנים בהם פעלה התנועה הציונית בארץ ובגולה
השוואה בין התנועה הציונית ותנועות לאומיות באירופה – הדומה והשונה בין הציונות לבין דוגמאות אחרות של הלאומיות המודרנית.
פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים אודות אבות הציונות והרעיונות שלהם.
יכולים לנחש מה חשבו אבות הציונות על שאלת הערבים? מבחר ציטוטים
