יום טוב שני של גלויות
המאמר להלן הוא חלק מסיכום הקורס חגי ישראל: תלמוד, הלכה ומנהג ומאסופת הסיכומים בנושאי יהדות באתר
שני ימים של ראש השנה ויום טוב שני בחוץ לארץ
בגלויות, בגלל אי הודאות לגבי היום בו קידשו בסנהדרין את החודש לא יכלו לדעת בדיוק באיזה יום חל החג ולכן הנהיגו שני ימים טובים. לכל מועד התווסף "יום שני של גלויות", פרט ליום הכיפורים בשל הסכנה שיש בצום ממושך. בא"י ניתן היה לדעת מתי קודש החודש ולכן חגגו רק יום אחד. ראש השנה יוצא מכלל זה, כי הוא חל בראש חודש (השליחים לא יצאו בחג להודיע על מועד מולד הירח) וגם בארץ חגגו אותו יומיים.
יום טוב שני לאחר הנהגת הלוח
אחרי קביעת הלוח (למרות שתמיד ידעו מתי ראש החודש) בגולה עדיין חגגו שני ימים ובא"י יום אחד (פרט לראש השנה בו חגגו יומיים).
בני ארץ ישראל בחוץ לארץ ולהפך, לעניין יום טוב שני
בני ישראל שנוסעים לחו"ל וכוונתם לחזור ינהגו כמו בארץ בנושא תפילות (ביום השני יתפללו כמו ביום רגיל) וכמו בחו"ל בנושא המלאכה (לא יעבדו ביום השני). אנשי חוץ לארץ בנמצאים בארץ ינהגו בתפילות ובמלאכה כמו בחוץ לארץ.
דינים המיוחדים ליום טוב שני
למרות שיום טוב שני חשוב כמו היום הראשון יש בו הקלות מסוימות: מותר לקבור על ידי יהודי, מותר לעשות למען חולה גם אם אינו בסכנה ומותר להניח עירובי תבשילין בין היום הטוב הראשון לשני (ביו"ט שני של ראש השנה ניתנה רק ההקלה הראשונה). ימי חול המועד (אלו שבין שני הימים הטובים בפסח ובסוכות) הם אינם ימי שבתון, אך יש מלאכות שאסור לעשות בהם כדי להבדילם מימי חול רגילים וכדי שיהיה פנאי ללמוד בהם תורה ולעסוק בענייני החג.
