ב1/1/42 מפרסם אחד מראשי תא השומר הצעיר בגטו וילנה הזה כרוז בו קורא אבא קובנר שלוש קריאות עיקריות:
- תצאו מהאשליה לא לוקחים אותנו לעבודה אלא לוקחים אותנו להשמדה.
- היטלר זומם להשמיד את יהדות אירופה, יהודי וילנה נועדו להיות הראשונים
- מוטב ליפול כבני חורין מאשר לחיות בחסד מרץ.
השאלה המרכזית הנשאלת בעקבות כרוז המרד, מדוע המרד פורץ דווקא מתנועות הנוער? כלומר, מדוע תנועות השומר הצעיר, עקיבא, דרור, החלוץ, בית"ר הן הגופים המרכזיים בהנהגת המרד?
מדוע מנהיגי תנועות הנוער הן שלוקחים על עצמם ומרבית הגטאות את ההובלה במריבה.
והתשובה היא:
הנהגת תנועות הנוער היו בחזקת ההנהגה האלטרנטיבית, כלומר, הם לא קיבלו את הקו המסתגל, השורד, של היודנראטים.
שיטת ההצלה ע"י עבודה לא הייתה מקובלת עליהם, הם ראו ביודנראטים כסוג של דמויות שמשתפות פעולה ולו ברמה הפסיבית ביותר עם מגמות ההשמדה.
התודעה הציונית, ההכשרות (לקראת עלייה לא"י), ובעיקר המטרות שהם ניסחו לעצמם הפכו את תנועות הנוער ומנהיגי תנועות הנוער בכל הגטאות למנהיגי המרד וניתן לתמצת את מטרות המרד בארבע מטרות עיקריות:
- הסבר מנטאלי
- למען שלוש שורות בהיסטוריה היהודית
- למען אחינו בא"י
- המפץ הגדול
מטרות המרד בגטאות
- הסבר מנטאלי- הכוונה היא להתרחק ממה שהם הגדירו המנטאליות הגלותית, אותה מנטאליות שהסתכלה למוות בעיניים ולא עשתה שום דבר. כך, המנטאליות הזו מבירה את כמות וקצב ההשמדה.
- "למען שלוש שורות בהיסטוריה היהודית"- המושג "שלוש שורות בהיסטוריה היהודית" זהו מונח שהשתמשו בו אנשי מחתרת החלוץ הלוחם בגטו קראקוב. מטרת המרד הגלומה במשפט הזה היא שבהיסטוריה היהודית יהיה רשום שהיהודים לא הלכו אל מותם כצאן לטבח. המשמעות היא שהמרד הוא סוג של שליחות היסטורית חינוכית.
- למען אחינו בא"י- אחת מתנועות הנוער הבולטות בהמרידות בגטאות הייתה תנועת השומר הצעיר. השומר הצעיר הייתה תנועה דומיננטית כמעט בכל הגטאות, כשאנשי התנועה בשלב המרד הרגישו שבמותם הם מכפרים על כך שהם לא עלו לא"י. אנשי התנועה שעלו לארץ בשנות ה-20 וה-30 ורשמו דף מפואר בהתיישבות בא"י בעוד שאנחנו אנשי התנועה המשכנו לגור בגולת פולין ובעצם ההקרבה (שהם נשארו שם והם עלו לארץ והקריבו עצמם, זהו בעצם חוב שהם לא עלו לארץ, סוג של תשלום) אנו מצדיעים ומשלמים (סוג של חוב) לאחינו בא"י.
- המפץ הגדול- אף אחד מבין תנועות הנוער באירופה הכבושה לא חשב שהוא ממוטט את האימפריה הנאצית במרד שלו. אבל הם בהחלט האמינו ב"אפקט הדומינו" (גטו אחר גטו) ומכאן תתפורר כל העוצמה הגרמנית.
קשיי המורדים:
ניתן להצביע על חמישה קשיים שעמדו בפני המורדים:
- העדר תמיכת היודנראט– במרבית הגטאות היודנראט לא תומך במורדים או שהיודנראט מסולק/מוחלף/מתאבד/ שהוא דוגל בשיטת הצלה ע"י עבודה.
הדוגמא הבולטת להעדר תמיכת היודנראט הוא סיפור הסגרתו של איציק ויטנברג מנהיג הפ.פ.או בגטו וילנה. גנס ראש היודנראט קורא לצמרת הפ.פ.או ודורש הסגרה של המפקד שלה.
- קושי אמל"ח (אמצעי לחימה)- צריך לזכור שעם כל המוטיבציה האידיאולוגית בכל זאת למורדים לא היו אמצעי לחימה ובד"כ אמצעי הלחימה באו מייצור עצמי שהוא פרימיטיבי ואינו משוכלל (בקבוקי תבערה, אקדחים מאולתרים) או אמצעי לחימה שנקנו מהמחתרות החיצוניות אבל בד"כ במחיר מאוד גבוה, מחתרות אלו לעיתים מסרבות למכור נשק אבל כאשר הם מסכימות למכור הן מוכרות אותו במחיר גבוה מאוד.
- המחסום המשפחתי- למרות שבתקופת השואה חלק מהמשפחות עוברות תהליך של התפוררות אבל חלק אחר עובר תהליך של לכידות (הלכידות המשפחתית מתחזקת) תוך היפוך תפקידים (הילדים מזינים את ההורים, לא כפי שהיה נהוג שההורים מביאים מזון).
כתוצאה מכך, במרבית המשפחות התקבלה ההחלטה ללכת יחדיו בטוב וברע. הצטרפות למורדים פירושה הייתה נטישת התא המשפחתי (כשאתה יוצא למרד מחוץ לחומות אתה נוטש את התא המשפחתי), ולכן בחלק גדול מהמצבים הללו הם העדיפו את התא המשפחתי על פני המחתרת.
- פחד מעונש קולקטיבי- במרד שמתנהל בתוך הגטו ידוע שעצם המרד מקרב את קיצו של הגטו, זאת אומרת הגרמנים ישקיעו את כל המאמצים לחסל את המרד בעודו באיבו (בראשית דרכו) והפחד מעונש קולקטיבי לפעמים מביא את המורדים להעתיק את זירת המרד למקומות אחרים, למשל: בקראקוב, להעביר את המרד לתוך העיר.
- העדר מסורת לחימה- בד"כ תנועות הנוער באירופה (מזרח ומערב אירופה- דרור, השומר הצעיר, עקיבא) עסקו בד"כ במשימות חינוכיות, הכשרתיות (לעלייה לא"י), חממות לבני נוער שבהן למדו עברית, ציינו חגים, התווכחו על ציונות ועל סוציאליזם אבל מעולם לא עסקו בלחימה (לא הוכשרו להילחם, תחת שלטון זר, לא הייתה שום הכשרה צבאית וכו') ולכן הקושי הזה מאוד בלט בניהול הקרבות.
דילמת המרד בגטאות
אחת הדילמות המרכזיות שהיו לתנועות הנוער הייתה השאלה היכן למרוד.
בפניהם עמדו שני אופציות עיקריות: בגטו או ביער.
לדילמה הזו היו שני צדדים:
- בגטו- מבחינת הקרב על התודעה אין ספק שזהו שיאו של הקרב על התודעה כמו למשל: מחתרת האייל בוורשה שלוחצת על מחתרת החלוץ הלוחם בתפיסה שבמקום שבו לקחו את היהודים, השמידו את היהודים והשפילו את היהודים רק ממקום זה יש למרוד.
מצד שני, מרד בגטו יקרב את קיצו של הגטו, יפיל עונש קולקטיבי על כל הגטו כולו, וכמובן גם על כאלה שהתנגדו למרד.
- ביער– מרד זה בחזקת מרד לא יהודי .
מצד שני, מדובר במרד שהוא הרחק מן המשפחה.
אבל במרד ביער סיכויי ההישרדות הם יותר גדולים.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
