תנועות נוער בגטו: מאפייני הפעולות ("היינו שם אך לא חיינו שם" – מעיתונות המחתרת בגטו ורשה):
תנועות הנוער שהוקמו עוד בראשית המאה העשרים מתוך רצון למרוד במסגרות של המבוגרים ולהקים מסגרת מיוחדת לבני נוער, ספגו בלבול רב בשעת הכיבוש. מדריכים שנמלטו לרוסיה נקראו לחזור לפולין כדי לשוב ולהדריך את חניכי התנועות. המשימה הראשונה הייתה שיקום המסגרת הטכנית של התנועה ולאחר מכן השיקום הרעיוני. במקרים מסוימים תנועות הנוער המשיכו לקיים את קיבוצי ההכשרה.
חניכי התנועות היוו את הקשר בין הגטאות ובעיקר הבנות העבירו ידיעות בין הריכוזים הגדולים בגטאות השונים.
כל תנועות הנוער היו חדורות בלהט אידיאולוגי וחבריהן בני הנוער תכננו תוכניות לעתיד שיהיה טוב יותר.
עם הכיבוש הנאצי החלו להתמוטט המסגרות הפוליטיות ותנועות הנוער השתלטו על הפער והחלו לגלות מעורבות לצד היודנראטים בשנים 1939-1941. פעולות תנועות הנוער:
- בתחום הרעיוני-התנועות המשיכו במתכונת הקודמת, כלומר דיונים על היעדים והמטרות שיושגו בעתיד גם אם אלה נראים רחוקים ובלתי מציאותיים ובמקביל דיונים על האופן שבו יש להתמודד עם ההווה הקשה.
- פעילות חינוכית תרבותית- הפעלת חוגי לימוד ופעילות תרבותית ענפה בחיי היום-יום ובאירועים שונים כגון בחגים.
- עזרה לזולת- עזרו להבריח מזון, עסקו במפעלי עזרה הדדית, סייעו בהעברת אנשים את הגבול.
- ההתנגדות לנאצים- בקני תנועות הנוער התגבשה ההחלטה שבני הנוער צריכים לנקוט בקו אקטיבי, קרי התנגדות פעילה לנאצים במטרה לרומם את רוחם של יושבי הגטו, כך למשל פרסום כרזות ועיתונים בלתי לגאליים במחתרת שבהם הובאו לידיעת יהודי הגטו המצב המדיני והצבאי במהלך מלחמת העולם השנייה. וכן אינפורמציה על המתרחש בגטאות אחרים. מידע זה הושג בדרכים קשות ומסוכנות ובני הנוער ארגנו רשת קשר בין הגטאות ונעו ממקום למקום תוך נטילת סיכונים לחייהם. בדרך זו חוזק הקשר והחברים שהיו מבודדים מתנועתם לא איבדו את הקשר עם חבריהם.
המרד בנאצים- משנודע על השמדת העם היהודי בתאי הגזים החליטו תנועות הנוער לפתוח במרי כנגד הצורר למשל ארגון א.י.ל (ארגון יהודי לוחם) בראשות מרדכי אנילביץ'.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / נאציזם, מלחמת העולם השניה והשואה / המלחמה העולמית והפתרון הסופי / השואה
