ראו גם: אישים וארגונים שסייעו לפעילות הציונית בא"י
הברון רוטשילד
הברון אדמונד דה רוטשילד, נצר למשפחת רוטשילד (משפחת הבנקאים הצרפתים הידועה), הנודע בכינויו "הנדיב הידוע" היה זה אשר העניק תמיכה מסיבית למפעל ההתיישבות בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה.הברון היה אדם שומר מסורת שראה את ההתיישבות בא"י כפיתרון לבעיית ההתבוללות, כהוכחה לעולם כי העם היהודי עוסק גם בחקלאות (ולא רק במסחר ובהלוואות) וגם עם יוצר, הוא ראה את ההתיישבות כפיתרון לבעיית האנטישמיות. אלמלא תמיכתו הכספית לא היו מצליחות המושבות הראשונות להמשיך ולהתקיים. הוא פעל בעילום שם משום שחשש שפרסום שמו יזיק לעיסוקיו בצרפת. בין מעשיו הרבים של הברון רוטשילד נמנים: סיפוק הגנה משפטית למושבות, תשלום שוחד (בקשיש) לשלטונות העות'מאניים, השקעה כלכלית עצומה בכרמים וביקבים בראשל"צ ובזיכרון יעקב, השקעה בתעשיות רבות (גידול תולעי המשי, בשמים, טבק ואריגה), תמיכה במטעים שונים ובמשקי בע"ח, הקמת מוסדות ציבור כמו בתי כנסת, ספריות ובתי ספר, בין השאר סייע לאליעזר בן יהודה בהוצאת המילון העברי הראשון, רכש קרקעות והקים מושבות חדשות, וחשוב מכל: תמיכה בהקמת תשתיות לישוב (דרכים, משאבות, קיטור, קידוח וכו'). שיטת התמיכה:בימי חסותו של הברון רוטשילד (1900-1882), החל משטר אפוטרופסות שיישם את שיטת החסות על מושבות ארץ ישראל. משטר האפוטרופסות התפרש כמעט על כל המושבות, אפילו על חלק מהמושבות העצמאיות שהוקמו בעזרת הונם העצמי של המתיישבים. המשטר התנהל בדרך הבאה: משטר של פקידים יהודים צרפתים ניהל את מושבות הברון. הפקידות הצרפתית ניהלה את חיי וכלכלת המושבות, והברון תבע מהמתיישבים לציית ציות מוחלט לפקידים. המתיישבים התחייבו לציית ולא לערער על שיקול דעת הפקידים, אך למעשה היו מקרים רבים של התמרדות מתיישבים בפקידים כאשר דעותיהם היו מנוגדות בנוגע לניהול המושבה. הפקידים ניצלו את הכוח שניתן להם כדי לשלוט באיכרים עד כדי חלוקת הקצבאות על פי מידת צייתנותו של האיכר ולא על פי מידת חריצותו.הברון הפסיק את משטר האפוטרופסות בשנת 1900 והעביר את ניהול כל המושבות לידי יק"א (גוף שרכש אדמות בא"י, נוסד ע"י הברון הירש).לולא החליט הברון רוטשילד ליטול את מפעל ההתיישבות לידיו, הרי שכל מאמצי "חיבת ציון" היו יורדים לטמיון, ושום התיישבות ציונית בארץ ישראל לא הייתה מצליחה לקום.
המשרד הארץ-ישראלי
בשנת 1908 הוקם ביפו "המשרד הארץ ישראלי" ע"י הקונגרס הציוני כדי לייצג את ההסתדרות הציונית בארץ, בראשותו של ארתור רופין, אחד המנהיגים הציונים הבולטים של תקופתו, ומראשי תומכי החקלאות העברית. הקמת המשרד מסמן את תחילת הקשר בין ההסתדרות הציונית לארץ ישראל, משום שעד לאותה עת עסקה ההסתדרות הציונית במגוון נושאים מלבד מפעל ההתיישבות בארץ. רק עם הקמת המשרד, נפתח למעשה סניף של ההסתדרות בארץ ישראל. הקמתו ביטאה פשרה בין הציונות המדינית לבין הציונות המעשית ההסתדרות אימצה גישה המשלבת את עבודת ההתיישבות עם המשך הפעילות הציונית המדינית זו בעצם הגישה של הציונות הסינתטית.. ארתור רופין, ד"ר לסוציולוגיה, יהודי גרמני, היה דמות יוצאת דופן בתפיסתו את צרכי הפועלים ובגישתו האובייקטיבית לבעיית ההתיישבות: בדיקת הקרקע, הכנסת זנים חדשים ושיטות עיבוד חקלאיות. הוא תמך ועודד את הפועלים לצורות התיישבות חדשות ע"פ האידיאולוגיה שלהם כמו : הקבוצה הקטנה, הקולקטיב וכד' כי הבין שבקרב מיעוט הפועלים טמון הכוח להקים התיישבות יהודית בא"י. יחד עם יהושע חנקין יצא לרכוש אדמות דווקא באזורים לא מיושבים.פעולות המשרד הארץ ישראלי היו פעולות לקידום התיישבות חדשה מכל מיני סוגים- מהתיישבות פרטית עד התיישבות שיתופית: למשל הבתים הראשונים בת"א נבנו ביוזמת המשרד הארץ ישראלי וגם חוות לאומיות שהיו משקים גדולים שבמסגרתן למדו העולים את עבודת החקלאות, שהוקמו על אדמת קק"ל, הוא יזם את עליית יהודי תימן ואף הקים שכונות עבורם עם משקי עזר קטנים כמו שכונת שעריים ושבי ציון..
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / הלאומיות בישראל ובעמים / דפוסי הפעילות של התנועה הציונית
