א. מודל דיאתזה-דחק: מודל המסביר את הגורמים להיווצרות הפרעה נפשית. על פי המודל צריכה להיות דיאתזה, היא פוטנציאל (מולד או נרכש) ומצב דחק, הוא מצב שיעורר את הפוטנציאל. דוגמה: בעיית דחק מקרב יכולה להגרם משילוב חוסר בגרות אישית של החייל (דיאתזה) ההופך אותו לפגיע יותר לדחק קרב (מצב הדחק).
ב. מבחני השלכה: חלק ממבחני האישיות המיועדים למדידת מאפיינים אישיים. מבחנים אלו אינם מובנים ומבוססים על גירויים רב-משמעיים ולא על שאלות מילוליות מפורשות. הנבדקים, בניסיון להבין את הגירויים העמומים, "משליכים" על המצב את בעיותיהם, מניעיהם ומשאלותיהם. לדוגמה: מבחן רורשאך: 10 תמונות כתמי דיו שהנבדק מגיב אליהם לאחר הנחיות קצרות.
ג. תסמונת הסתגלות כללית: מושג המתקשר להשפעות של דחק חמור כמודל המסביר קריסה ביולוגית. סליה מצא כי תגובת הגוף לדחק ממושך מתקיימת בשלושה שלבים: (א) תגובת אזעקה (הפעלת מערכת העצבים האוטונומית), (ב) שלב התנגדות (ניצול משאבי הגוף) ו-(ג) תשישות (אובדן יכולת להתנגד).
ד. הפרעת חרדה כללית: היא סוג של הפרעת חרדה. זוהי חרדה שאינה מעוגנת באובייקט או מצב מסוים. הלוקים בחרדה כללית חיים במצב קבוע של מתח, דאגה וחששנות יתר. ע"פ DSM-IV, לפחות במשך שישה חודשים צריכים להיות יותר ימי דאגה מאשר ימים חופשיים ממנה.
ה.וגיניזמוס: שייך לליקויי תפקוד הכרוכים בכאב בעת ביצוע אקט מיני. זוהי עווית לא-רצונית של שרירי הנרתיק המונעת חדירה צפויה וקיום יחסי מין. ברוב המקרים העוררות המינית נורמלית. זוהי תופעה נדירה הגורמת למצוקה קשה בעבור האישה והן בעבור בני זוגה.
ו. פריפיליה: קטגוריה בתוך שונות מינית. זוהי קבוצה של דפוסי התנהגות מינית שחוזרת על עצמה במשך לפחות שישה חודשים הכוללת שימוש בחפצים, טקסים, השפלות, ילדים ומצבים יוצאי דופן לשם השגת סיפוק מיני. כמעט על הפריפילים הם גברים ולרובם אופי כפייתי. ישנם שמונה סוגים של פריפליה, על פי DSM-IV: פטישיזם, פטישיזם טרנסווסטי, מציצנות, אקסהיביציוניזם, סדיזם מיני, מזוכיזם מיני, פדופיליה ופרוטאוריזם. פריפליה תוגדר רק כאשר האדם סובל באופן משמעותי או שיש פגיעה בתפקוד היומיומי.
היפומאניה: נמצאת תחת הפרעת מצב רוח דו-קוטבית – ציקלותימיה. זוהי דרגה קלה של מאניה המלווה במצב רוח מרומם או אופוריה שמובילה לשיקולים מוטעים, הערכה עצמית מוגזמת, התנהגות אנרגטית ואימפולסיבית עם נטייה לעצבנות ודחף מיני מוגבר.
הפרעה סכיזואפקטיבית – תת קטגוריה של הפרעה דו-קוטבית או דכאונית. על פי DSM-IV האדם צריך להתאים גם לאמות המידה של הפרעת מצב רוח קשה וגם לוקה בלפחות שני תסמינים של סכיזופרניה ובנוסף להתנסות במשך לפחות שבועיים בתסמיני סכיזופרניה ללא הפרעת מצב רוח. סיכויי ההחלמה גבוהים מאלו של סכיזופרניה אך נמוכים מהפרעות מצב רוח.
הרהורי שווא: הרהורי שווא הם ביטוי לפסיכוזה דרך הפרעות בחשיבה באופן שבו האדם מאמין כי המחשבות, רגשות ופעולות שלו נשלטות בידי גורמים חיצוניים, או שכוחות זרים מנסים לגנוב את מחשבותיו או לשדרן לאחרים. בנוסף, יכול להישמע הרהורים על שינויים מגוחכים בגוף. דוגמה להרהור שווא: כוחות המעבירים מסרים דרך הטלביזיה.
הזיות: הזיות הן ביטוי לפסיכוזה דרך הפרעות בתפיסה. האדם הסובל מהזיות מתאפיין בתפיסות כוזבות שאינן קיימות במציאות. אצל הסובל מהזיות יש עיוות בתפיסה החושית כמו שמיעת קולות, על פי רוב קול המבקר אותו.
