הקשר בין הרנסנס לרפורמציה הפרוטסטנטית:
הרנסנס הוגבל תקופה ארוכה רק לאיטליה, צפון אירופה כמעט ולא נהנתה מאותם הדברים כמו איטליה. אך הדבר לא יכול להישאר רק באיטליה ולאט הדברים זולגים (לדוגמא: דרך המסחר), ישנה השפעה של הרנסנס גם במערב אירופה והרנסנס בצפון אירופה. להשפעה יש אופי מאוד מעניין, אנשים החלו לשאול במערב ובצפון שאלות/ביקורות לגבי כתבי הקודש (התנ"ך, הברית החדשה, הכנסייה, חוסר יכולת הטעייה של האפיפיור ועוד), החלו לצאת כנגד שחיטות בכנסייה. ההשפעה של הרנסנס האיטלקי ממשיכה גם במערב אירופה ומהותו שם – ביקורת על הכנסייה.
הלשון הלטינית הופכת ללינגוואה פרנקה של אירופה, השפה חוצה את הרי האלפים ועוברת לגרמניה. הלטינית היא השפה הבכירה גם באנגליה ולאט לאט דוחקת שפות אחרות. "הנסיך" של מאקיבאלי מלומד באוניברסיטאות בבריטניה בשפה הלטינית והתפשטות הרנסנס מקלה על הרפורמציה הפרוטסטנטית.
ישנו נזיר שנקרא מרתין לותר והוא נגד מכירת האינדולגנציות – הכנסייה מכרה לך מחילות (סלחה לך על החטאים). לטענתו מכירת המחילות היה מקום הכנסה אדיר לכנסייה וכי בכסף לא ניתן לקנות מחילה. עד כדי כך שבסופו של דבר האקט הזה שנזיר כותב משהו נגד בכנסייה יגרום לקרע אדיר בכנסייה והכנסייה תישאר כנסייה קתולית מצד אחד, וכנסיות פרוטסטנטיות מצד שני (אלה שהתנתקו מהכנסייה הקתולית בגלל מכירת האינדולגנציות).
בגלל המהלך של מרתין לותר, מתחילה תביעה לרפורמות בכנסייה, קוראים תיגר על האפיפיור, התביעה לרפורמות מושפעת מהרפורמות של הרנסנס. יש שדוחים את סמכות הכנסייה, דוחים את ההסברים שהכנסייה נותנת, וזו הופכת לתנועת הרפורמציה.
קמות הרבה סיעות פרוטסטנטיות – למשל כנסייה לותרנית (האנשים שהלכו אחריי מרתין לותר), המלך הנרי ה-8 מבריטניה מקים את הכנסייה האנגליקנית ועוד סיעות וכולם נקרעים מרומא ומתקיפים את רומא והאפיפיור. כל מי שאינו קתולי הוא פרוטסטנטי. האפיפיור מגיב ברפורמה משלו – אך זה לא עזר, השסע בכנסייה היה עובדה קיימת עד היום.
הנצרות הקתולית נפוצה בספרד, בצרפת, בפולין, בחלק מגרמניה, הפרוטסטנטיים נפוצה באנגליה, הולנד, סקנדינביה, חלק מגרמניה. מתחילות מלחמות דת שמטריפות את אירופה. הפרשנות של הכנסייה מותקפת, במיוחד מותקף העיקרון שאסור להתקיף את הפרשנות של הכנסייה.
השינוי המרכזי שאנחנו מוצאים – כרסום במעמדו של האפיפיור. מצד אחד, יש תביעות כנגד האפיפיור מצד שני, עולים שליטים מקומיים באירופה, מלכים ומנכסים לעצמם סמכויות שהיו פעם של האפיפיור.
לאט לאט קמות כנסיות לאומיות (כנסייה צרפתית, בריטית וכו') והכנסייה הלאומית מפתחת מסורת משל עצמה, לעיתים עוברת להתפלל בשפת המקום ולא בלטינית, הן קוראות תיגר על סמכויות האפיפיור, החלו להטיל מיסים על כנסיות ומנזרים, מצמצמים את התערבות האפיפיור בכל מדינה.
לותר כותב מאמר ששמו: " 95 נימוקים הנוגדים את התזה שנוגעת את העוצמה של האינדולגנציות." לותר רוצה לעשות רפורמה בכנסייה , אך האפיפיור הוא אדם שאינו טועה בניגוד לטענה הרווחת . לותר יוצא נגד סמכות האפיפיור , נגד שחיתות בכנסיה ושולח קדימה את החופש של הנוצרי לאדם הנוצרי יש חופש, הוא אינו מכונה. לותר מבקש להעלות את הכוח של המלכים והנסיכים המקומיים- תחילתה של הלאומיות. הוא מחזק את הכנסיות הלאומיות על חשבון רומא. האפיפיור מכנה את לותר "חזיר הבר שחדר לכרמו של האל" ומטיל עליו חרם.
מתחיל תהליך של דצנטרליזציה וכמרים רבים מצטרפים אל לותר, הרפורמציה מתפשטת לא רק בתחום הכנסייה. מתחילים להתפלל בשפת המקום, זה מתחיל בגרמניה. החלו פעולות מחאה עממיות, היו מקומות שקהל המאמינים החל לצלצל בפעמון של פרות. החלו לדון בנושא של נישואי כמרים.
הקרע בכנסייה גורם להיווצרות של הכנסייה הלותרנית, קמות אוניברסיטאות לותרניות. מפה קם הקוטב הפרוטסטנטי בעולם הנוצרי. כתבי לותר מתפשטים בכול אירופה. בשוודיה המלך מאמץ רשמית את הלותרניזם כדת הרשמית במדינה. מתחיל מושג של איקונוקלסטיות- שבירת איקונות/ מיתוסים.
בהולנד נזיר בשם קלווין , נולד ב1509 נפטר 1564, מתחיל את הרפורמציה בהולנד ויוצר כנסייה קלוויניסטית – מאוד נוקשה בעקבות השחיטות בקרב הכנסייה והעוני של המאמינים. יוצאים נגד כל הדמויות והציורים. יש קרע גדול מאוד בכנסייה. גם אנגליה נפרדת מהכנסייה ברומא. המלך פושט על מנזרים ולוקח את אדמותיהם. אירופה נקרעת בתקופה זו.
מכריחים יהודים ללבוש כובעים על מנת שיזהו אותם, ייתכן שמסיבה זו החל כיסוי הראש. מתחילות באירופה מלחמות דת.
הספרים של לותר מופצים באירופה ב3 מיליון עותקים. הספרים נכתבים בשפת המקום. כמו כן החלו לכתוב ספרים לא רק לענייני קודש, והספרות נכנסת לחיי בני האדם. התוצאה היא הפצת הקרוא וכתוב.
כמו ברנסנס, מעמדן של נשים לא משתנה, מאשימים אותם בכישוף, ותחת איומים הן גם מודות. נשים נחשבות כמקור החטא.
בשנת 1600 רק מחצית אירופה קתולית.
