כלכלת ישראל- סיכום מאמר: פריון בעידן של גלובליזציה – אלחנן הלפמן
מתוך: מנהל עסקים: כלכלת ישראל – סיכומים: סיכומי מאמרים בכלכלה ומנהל עסקים
רמת החיים שונה ממדינה למדינה. חלק מההבדלים נובעים מצבירת הון וחלק נובעים מהבדלי פריון.
הבדלי התוצר לגולגולת היו קטנים עד למאה ה-18, אך הם התרחבו עם הזמן, והפערים הנמדדים גדלו בחמישים השנים האחרונות. ממלחמת העולם השנייה פערי התוצר לגולגולת הצטמצמו בתוך קבוצת המדינות העשירות, אך גדלו בין המדינות העשירות לעניות.
אמת מידה אחרת לעומק הפערים, ניתן למצוא בפרקי הזמן שנדרשו לארה"ב על מנת לסגור אותם. ישנם פערים של 50 שנות פיתוח ואף 100 שנות פיתוח. כך שיש מדינות שלא יצליחו לסגור את פערי ההכנסה עם ארה"ב, אלא אחרי מאמצים גדולים לאורך זמן.
צמיחה כלכלית היא המפתח לסגירת פערי ההכנסות. בהיסטוריה ישנן דוגמאות של סגירת פערים, ואף מדינות שזינקו ועברו מדינות עשירות מהן, אך הניסיון מלמד, שפיגור אינו מבטיח צמיחה מהירה, ולכן סגירת פערים אינו תהליך אוטומטי. וצמיחה, במובן של גידול התוצר לגולגולת, אינה מובטחת (היו מדינות שצמחו אחרי המלחמה והיו מדינות שרמת החיים בהן ירדה).
תהליך הצבר ההון הוא מנוע עיקרי לצמיחה כלכלית. גישה זו נבנתה על ההיגיון הבא: החיסכון הלאומי מנותב להשקעה במכונות ובציוד, אשר מגדילה את מלאי ההון. וככל שגדל ההון לעובד גדל גם התוצר לעובד. ואולם, תהליך הצבר ההון משך כל עוד התשואה על השקעות גבוהה מספיק על מנת לעודד חיסכון. אך כיוון שככל שכמות ההון לעובד גדלה התשואה להון קטנה, התמריץ לחסוך קטן עם הזמן. כך, בסופו של דבר, הצמיחה נפסקת.
בנקודה זו הופנתה תשומת הלב לקידום טכנולוגי. הפער בין שיעור הצמיחה בפועל לבין שיעור הצמיחה בניתן להסביר באמצעות הצבר הון יוחס לקידום טכנולוגי.
אנו מבחינים היום בשני גורמים שקובעים את התוצר הלאומי: התשומות שעומדות לרשות המשק (בעיקר הון ועבודה) ורמת הפריון הכולל.
השינויים בפריון הכולל – שינויים בתוצר פחות השינויים המיוחסים להון ועבודה.
פערי התוצר בין המדינות התעשייתיות צומצמו לאחר מלחמת העולם השנייה. חלק מהקטנת הפערים נגרם על-ידי הצבר הון. מדינות שסבלו ממחסור יחסי בהון, צברו הון בקצב מהיר יותר, וכך צמצמו את פיגורן בכמות ההון לעובד בהשוואה למדינות המובילות.
לליברליזציה בתנועות ההון הבינלאומיות הייתה תרומה לתהליך זה, אך חלק מסגירת הפערים מייחסים לצמצום ההבדלים בפריון הכולל. בשנות ה-60 הבדלי הפריון הצטמצמו ב-G7 ונמצאים ללא שינוי מתחיל שנות ה-70. הבדלי הכנסה לגולגולת הצטמצמו בתוך קבוצת המדינות התעשייתיות – בגין צמצום פערים בהון לעובד ובגין צמצום פערים בפריון הכולל, אך העיקר התחולל עד תחילת שנות ה-70.
הגידול בפריון התמוטט עם פרוץ משבר הדלק ב-1973, אך גם לאחר שמחירי הדלק ירדו הפריון לא התאושש. בעקבות זאת הובן שההאטה בקצב גידול הפריון לא נגרמה על-ידי מחירי הדלק.
צמיחה כלכלית היא תהליך שבלבו שוכן קידום טכנולוגי, כיוון שהוא יוצר ידע שתכונותיו שונות ממוצרים כלכליים רגילים. אנשים רבים יכולים להפיק תועלת מידע שנוצר על-ידי ממציא בודד. כתוצאה מכך, קיים עניין ציבורי להעמיד ידע לרשות החברה כולה, ובכך לתרום לפריון הכולל של המשק. מצד שני, יש צורך לשמור על זכויות הקניין של מחדשים וממציאים. מצד אחד יש רצון לעודד יצירת ידע ולנצלו באופן יעיל ומצד שני יש לפצות בהתאם את הממציאים.
הצורך בקידום טכנולוגי אינו פוסל את חשיבות הצבר ההון בתהליך הצמיחה. גידול הפריון מעלה את התשואה להשקעה במכונות וציוד ובכך מעודד הצבר הון. מכאן, שיש קשר בין פריון לבין הצבר הון והקשר ביניהם יוצר צמיחה.
ישנה חשיבות לחינוך ולהכשרה מקצועית. חדשנות נשענת על מו"פ שזקוק לעובדים מיומנים. גם יישום טכנולוגיות חדשות מחייב שימוש בעובדים מיומנים. לכן, הביקוש לעובדים משתנה כתוצאה מקידום טכנולוגי. בשנים האחרונות עלה הביקוש לעובדים משכילים, הדבר הוביל לכך ששכרם היחסי עלה.
הגישה המקובלת לשינויים טכנולוגיים מניחה שהם הדרגתיים ולכן הם יוצרים תהליך צמיחה חלק. חדשנות הדרגתית משמרת רציפות, אך שינויים דרסטיים יוצרים חוסר רציפות בפעילות הכלכלית.
טכנולוגיה רב תכליתית – מתייחס לטכנולוגיה ישימה בשימושים רבים. טכנולוגיה זו מעוררת שרשרת של פיתוחי משנה שנועדו לשמש אותה ביישומיה הרבים.
אחת התיאוריות בנושא טוענת שטכנולוגיות מסוג זה יוצרות תהליך של התאמה מחזורי, שמתחיל בהאטה, ומבשיל לכדי האצה בפעילות כלכלית אחרי תקופה ממושכת. בשלב ההאטה מתבצעת חדשנות המשנה, שנועדה ליישם את הטכנולוגיה החדשה. כמו כן, פירמות ועובדים עוברים תהליך של למידה שמאפשר להם להשתמש במכשיר החדש. בתום תהליך הלימוד והפיתוח הפריון עולה בקצב מואץ והמשק צומח. תיאוריה זו מציגה סיבה נוספת להאטה בגידול הפריון בשנות ה-70 בהתייחס להחדרת המחשב ובאותה מידה ניתן להתייחס להאצה של שנות ה-90 כתחילתו של השלב השני במזור, שבו ההשקעות נושאות פרי, מגדילות את הפריון ומאיצות את הצמיחה. ומחזור זה עדיין לא מיצה את עצמו, מאחר ועדיין ישנה חדירה מתמשכת לכל הענפים.
שוק המניות משמש אינדיקאטור מוביל של שינויים מסוג זה. התיאוריה חוזה ירידת שוק מניות ביחס לתוצר בשלב הראשון וגידולו המהיר בשלב השני. הירידה בשלב הראשון נובעת מירידת ערך של חברות שבנויות על טכנולוגיה ישנה. מכיוון שיש מעט פירמות עם טכנולוגיה חדשה (בתחילה) הרי שהן מעטות מידי בשביל למשוך את כל ערך השוק. ככל שמשקל החברות החדשות גדל ומשקל הישנות קטן, החברות החדשות נעשות חשובות יותר בקביעת ערך שוק המניות. לכן, השוק עולה לבסוף.
מו"פ הוא מרכיב עיקרי בגישה זו (לצמיחה כלכלית, הדרגתית ודרסטית כאחד).
התשואה למו"פ היא גבוהה והתשואה החברתית עולה על התשואה הפרטית. לכן, יש צידוק לתמיכה ציבורית במו"פ. השקעה במו"פ יוצרת רווחים גם לפירמות אחרות בתוך הענף שבו המו"פ מבוצע, בתוך ענפים הקשורים לענף ובמדינות אחרות. מדינות מתפתחות נהנות מהמו"פ שמתבצע במדינות תעשייתיות. מידת הנאה זו תלויה במידת החשיפה של מדינה מתפתחת לסחר חוץ, בהשקעה ישירה מחו"ל, בכוח העבודה המיומן ובמדיניות הכלכלית. כלומר, מדינה יכולה להפיק תועלת מטכנולוגיות שפיתחו במדינות אחרות.
פטנטים – חיקוי על-ידי חברות עסקיות, על-ידי אזורים גיאוגרפיים שונים, על-ידי מוסדות שונים ועוד. כמו כן, מו"פ במדינה אחת משפיע על רמת פריונה ועל רמת פריונה של מדינה אחרת.
קרן המטבע הבינלאומית – מודל זה מכסה את כל האזורים החשובים של העולם ומשלב בתוכו את הקשרים העיקריים ביניהם. מודל זה חוזה שגידול בהשקעה במו"פ ייצור תהליך התאמה איטי שיתפרס על פני שנים רבות וישפיע על כל חלקי העולם. כלומר, תוצר המדינות התעשייתיות יגדל ותוצר המדינות המתפתחות יגדל בפחות מהתעשייתיות. בשני סוגי המדינות תוספת התוצר תתקבל משני מקורות: גידול בפריון הכולל וגידול בהון לעובד. כשהגידול בהון לעובד הוא פועל יוצא של הגידול בפריון.
סחר בינלאומי הוא מרכיב חשוב בתמסורת בינלאומית של פריון, הן בין מדינות תעשייתיות לבין עצמן והן בין המדינות התעשייתיות למתפתחות. רמת ההשכלה של העובדים מהווה גורם מרכזי נוסף. מכאן, שבעידן זה ההצלחה בנויה על שלושה נדבכים: מו"פ, השכלה והשתלבות במערכת הבינלאומית.
