תולדות האמנות: פוטוריזם – סיכום
סיכום זה הוא חלק ממאגר הסיכומים בנושא תולדות האמנות כאן באתר
הפוטוריזם היא תנועה רב-תחומית שהוקמה ופעלה באיטליה בשנים 1909-1930. מטרותיה היו לתת ביטוי לדופק החיים המודרני, בהכריזה על סגנון חדש ודינמי המורד במוסכמות, במסורת ובסגנון הישן. תנועה זו העלתה על נס את המדע, את עולם המכונה ואת הטכנולוגיה המודרנית וקראה ליצירת יחס חדש בין האדם למכונה. המייסד של התנועה הוא פיליפו תומאסו מרינטי. הוא היה משורר ובפברואר 1909 הוא מפרסם מניפסט בעיתון הפריזאי "לה-פיגארו". במקביל לפרסום הזה בפריז הוא גם מקריא את המניפסט הפוטוריסטי בפני קהל מאוד גדול באמפיתאטרון של מילאנו, שם התנועה נוצרת ומתפתחת. מהר מאוד הוא מצליח למשוך הרבה אנשי אמנות כולל ציירים. אחד הדברים החשובים אצל הפוטוריסטים הוא העניין של הצהרת הכוונות. הפוטוריסטים הם לא היחידים שכתבו הצהרות כוונות שכאלה, והם כתבו הרבה מאוד מניפסטים שיריים וספרותיים שמביעים את הרעיונות שלהם. הם שאפו לזנוח את אמצעי העבר ולעסוק בדברים החדשים.
אומברטו בוצ'וני, "מוזיקה פוטוריסטה", כריכה לספר תוים של המלחין באלילה פראטלה, 1912 – מברטו בוצ'וני הוא למעשה הצייר הראשון שחובר למרינטי והופך להיות חלק מהתנועה של הפוטוריזם. זה עיצוב כריכה של ספר תוים של המלחין הפוטרויסטי פראטלה. רואים את ההשפעת הקוביזם בפירוק הצורות. הפוטוריסטים, בגלל שהם מסתכלים על כל האמנויות כעל דבר אחד, מבחינתם הם באים לעצב חוברת מוזיקלית היא לא צריכה להיות שונה מתמונה שהם מקווים לתלות בגלריה. העיצוב פה הוא מאוד לא שגרתי – הם הופכים את החוברת ליצירת אמנות.
אומברטו בוצ'וני, נפחים אופקיים 1912– רואים את ההשפעה הקוביסטית החזקה: גם הדמות מפורקת והופכת להיות אוסף של עיגולים, משולשים וקשתות שמתחברות זו לזו. יש גם הרגשה של פרופיל וגם הרגשה של החזית. כל התנועה בשמלה נותנת הרגשה שאולי הדמות מסתובבת על המושב.
ג'ינו סבריני, רכבת פרברית מגיעה לפאריז 1915– הנושא של העיר המודרנית חשוב. אנחנו יכולים לראות ארובות של מפעל, חומרים תעשיתיים, ואת הרכבת הפרברית חולפת על פני שלט פרסומת גדול. אצלם יש יותר תחושה שהם מתייחסים לפריימים בקולנוע מאשר אצל הקוביסטים. לא הכל מפורק ומתמוסס: יש פה איזשהו סדר של פריים ועוד פריים שמקבלים הפשטה בציור. חשים אצלם הרבה יותר את הקשר לצילום קולנועי מאשר אצל הקוביסטים שהלכו על פירוק מוחלט.
אומברטו בוצ'וני, הסתערות מיידי החניתות, 1915– הפוטוריסטים האדירו את רעיון המלחמה (לכן היה חביב על הפשיזם), ראו את המלחמה כאלמנט מתער. כדי ליצור תנועה הם משתמשים בחזרתיות, כמו מה שקורה בצילום הקולנועי – יוצרים שכפול של הסוסים כדי ליצור את התנועה מקדימה.
קארלו קארה, חגיגה פטריוטית, 1914 – החגיגה מבחינו היא חגיגה של תנועה, כל האירועים חוברים יחד כדי ליצור איזושהי תנועה ספירלית. דרכו להראות חגיגה פטריוטית היא מופשטת – כל הרמיזות יהיו דרך הכיתוב ודרך גזרי העיתון.
Fortunato Depero (1892-1960) – (כתיבת רעשים) Noise Graphism – הוא עבד הרבה מאוד בגרפיקה ובפרסום והיה אחד האמנים המוכשרים והמיוחדים יותר בקבוצה הזו. זו כרזה לקונצרט. האותיות כאן יוצרות רעשים. זה מיוחד כי אין לנו תקדים של לקחת אותיות ולהשתמש בהם בצורה כ"כ מופשטת כדי להעלות את הרעיון של מוזיקה.
Fortunato Depero, Poster for Campari, 1927 – לקחת את הפרסום לכזו רמה של הפשטה זה אחד הצעדים הכי חשובים שהם עושים. ההפשטה לא נשארת בתחום של הציור הגבוה אלא הופכת להיות שפה שמשתמשים בה גם בשביל הקהל הרחב.
אנטוניו סנטאליה (1888-1916), רישום לעיר הפוטריסטית 1913– סנטאליה היה אדריכל שנהרג במלחמה"ע הראשונה ב 1916 אז למעשה הוא לא בנה מעולם שומדבר מהחזון שלו. הרישומים האלו היוו השארה מאוד חשוב לאיך צריכה להיראות עיר עתידנית. האופן שהוא בונה במקטעים של ברזל ובטון מעביר את התחושה של שימוש בטכנולוגיות חדשות, חומרים חדשים, לא רק העניין של הגובה. הוא חזה אוטוסטראדות ונתן לזה צורה ופנים.
Tullio Crali, Architectura (Cityscape), 1939 אחת הדרכים לראות את העיר העתידנית הייתה לדמיין אותה בתוך כיפה.
Tullio Crali, Diving on a city, 1939 זה שהציור ציור ב 1939 אומר המון על הקדמה העצומה של הפוטוריסטים.
Leo Morey, Amazing Stories, July 1933 – אחד התחומים הכי חשובים שהם השפיעו עליהם זה הקומיקס. בשנות ה 20 היו פולוריות חוברות מדע בדיוני שהייתה להם השפעה עצומה על הקולנוע של המדע הבדיוני.
Frank Paul, Wonder Stories, 1935 – מבט אל עיר גורדי השחקים, ניו יורק היא מקור ההשראה. פה כבר יש לנו את המשחק עם כוח המשיכה.
