התנהגות ארגונית: סטריאוטיפים בקבוצות

התנהגות ארגונית: סטריאוטיפים בקבוצות

מתוך: מנהל עסקים \ התנהגות ארגונית

סטריאוטיפים

גברים, נשים , צברים, ערבים, רוסים, אתיופים, הומוסקסואלים

אוסף של מאפיינים ותכונות אישיות , חיוביים או שליליים שאנחנו משייכים לכל החברים בקבוצה חברתית מסויימת

הכללה – הציפיות שלנו לאיך בנאדם אמור להתנהג ואיך הוא אמור להגיב לדברים

היוריסטית היוצגיות- הנטייה שלנו לשפוט את הסבירות שאירוע יתרחש או לא לפי כמה הוא דומה לקבוצה, כמה אנחנו יכולים להשלים מידע על בנאדם לפי השייכות שלו לקבוצה. ברגע שבנאדם שייך לקבוצה חברתית אנחנו משליכים עליו אוסף של תכונות.

מידע שתואם את הסטריאוטיפ, מעובד הרבה יותר מהר במוח מאשר מידע שלא תומך בסטריאוטיפ, בכל מקרה אנחנו ניטה לפרש את ההתנהגות של הבנאדם בהתאם לסטריאוטיפ של הקבוצה, אם הבנאדם חורג מהסטריאוטיפ, אנחנו ניצור תת קבוצה שאותו אדם ישתייך אליה, אבל לא נשנה את הסטריאוטיפ.

דעה קדומה: דיעה בד"כ שלילית  שיש לנו על חברה בקבוצה מסויימת, רק בגלל שהם חברים בקבוצה.

סטריאוטיפים הם המרכיב הקוגנטיבי שיש לנו בדעה קדומה. לעומת זאת אפלייה זה כבר ההתנהגות עצמה נגד חברי קבוצה מסויימת או יחס לא שיוויוני כלפיהם רק בגלל שהם שייכים לקבוצה חברתית מסויימת

התפקידים המרכזיים של סטריאוטיפים

  1. תפקיד קונגטיבי של לחסוך זמן, לדעת איך להגיב. סטריאוטיפים הוא סוג מסויים של סכמה רק שהוא על קבוצות חברתיות. אנחנו עצלנים קוגנטיבים ולכן אנחנו אוהבים להישען על הסטריאוטיפים כדי להבין מי עומד מולנו…
    בגלל שהדברים הללו הם היוריסטיקות אנחנו ניטה לקפוץ למסקנות לא מבוססות.
    הרבה פעמים סטריאוטיפ יגרור נבואה שמגשימה את עצמה.
  2. תפקיד מוטיבציוניוני והגנה על הזהות החברתית שלנו, אנחנו רוצים להעצים את הדימוי העצמי שלנו על ידי שיוך לקבוצה מסויימת, ומעבר לזה טעות הייחוס האולטימטיבית – מה שאנחנו מצליחים בו זה בגלל שאנחנו מוצלחים, אם אחרים מצליחים זה בפוקס.

פערי השכר שיש במשק בין גברים ונשים- מטורף

דוגמת וולמרט : נגרם על ידי סודיות במשכורות (שקיפות היתה מונעת מצב כזה), לא רק קשור לוולמרט אלא גם קשור לפערים בין גברים ונשים באופן כללי, וגם לזה שלנשים יש פחות נטייה לעשות משא ומתן על שכר ויש להן פחות נטייה לבקש העלאות שכר.

אפליה בארגונים: נכונות להעסקה של בני מיעוטים

חוקרים ענו למודעות דרושים בעיתון , בבוסטון ושיקגו ושלחו רזומיים פיקטביים (חצי מהרזומיים היו עם איכויות מאוד טובות, וחצי מהם היו עם שמות של אמריקאים וחלק עם שמות של בני מיעוטים) ככל שהרזומה היה יותר טוב היה יותר סיכוי שהמעסיק יתקשר חזרה כדי לנסות לקבוע ראון עבודה, מועסקים באופן מובהק יצרו יותר קשר עם אנשים עם שם טיפוסי לבן, לשם טיפוסי לבן היה 50 אחוז יותר סיכוי לקבל שיחה חזרה, וגם לשם טיפוסי לשם קראו לעומק את הרזומה, לעומת שמות אחרים.

התנהגות שסותרת סטריאוטיפ:

דיברנו על זה שלכל חבר בקבוצה יש תפקיד, שמופעלות סנקציות למלא את הציפיות, בדיוק שיש לקבוצה מסויימת לחץ למלא את הסטריאוטיפ  המתאים.

שמישהו מתנהג לא לפי הקופסא של הסטריאוטיפ אנחנו יוצרים לחץ על מנת שיתנהג כפי שמצופה ממנו.

סטריאוטיפ חזק – גברים יודעים ליצור רשת חברתית טוב יותר מנשים.

עשו מחקר עם אותו מידע על בחורה מצליחה , פעם אחת עם שם של בחורה ופעם אחת עם שם של בחור, שניהם נשפטו כך שהיידי לא היתה פחות טובה מאשר הווארד, אולם היא נחשבה ככוחנית ולא נעימה לעבודה. גם נשים לא אהבו אישה שחורגת מהסטריאוטיפים שתואמים לאישה.

המקור של כל הסטריאוטיפים שלנו הם מהאסוציאציות סמויות, ההשפעה שלהם היא מיידית אוטומטית ולא מודעת. למשל: מניסויים שבדקו זמן תגובה מבחינת שברירי שנייה ראו שהרבה יותר קל לנו לקשר מילים שקשורות למשפחה עם המילה אישה, והרבה יותר קשה לנו לקשר מילים שקשורות למילה קריירה עם המילה אישה (ההפך עם גברים)
הסיבה שזה קורה היא שיותר קל לנו לעבד מידע שעקבי עם הציפיות שלנו, ברגע שיש איזשהו חוסר עקביות זה דורש מאיתנו הרבה יותר מאמץ לעבד את המידע ולהתמודד עם ההפתעה שנוצרת

אחת הדרכים לשבור את הסיטואציות הסמויות שלנו, היא להפוך את הדברים האלה לא"ב בחברה (לדוגמא לשים יותר נשים במקומות סטריאוטיפיים )

האפליה של שפה: 2 תמונות שהתפרסמו על הוריקן קטרינה אחת עם בחור שחור שתואר כגונב את הלחם ואחת עם שני אנשים לבנים שהגדירו את לקיחת הלחם כמציאה

מי הוא גזען?

הנטייה לסטריאוטיפים ואפלייה זה לא רק קבוצות מסויימות אלה גם קבוצות סטריאוטיפים מחזיקות באותן הדעות בדיוק.

ניסוי Blue eyes Brown eyes : המורה חילקה את תלמידי הכיתה ל2 קבוצות לפי צבע העיניים.

  • משהו שרירותי כמו צבע עיניים, גורם לנבואה שמגשימה את עצמה. כשאמרו לבעלי העניים החומות שהם יותר טובים, הביצוע שלהם הפך להיות משמעותית יותר טוב.

נשים ומתמטיקה:

יש אמונה שנשים פחות טובות במתמטיקה ובמדע, האמונה כל כך רווחת שהנשיא של האוורד בכנס שנערך כדי להבין את מקום הנשים במדע טוען כי יש פחות נשים מוכשרות בדברים האלה, בעקבות הסערה של האמירה הזה הנשיא התפטר.
האמונה הזאת רווחת גם אצל נשים, וברגע שמזכירים להם את האמונה הזאת, או שמזכירים להם שהם נשים, זה גורם להם לבצע פחות טוב מאשר אם לא מזכירים להם – נקרא :

איום סטריאוטיפ

  • ·        עירור סטריאוטיפ גורם לאנשים להראות התנהגות שעקבית עם הסטריאוטיפ שלהם
  • ·        שחורים וביצוע במחני אינטליגנציה (נתנו לשחורים את אותו המבחן , לחצי אמרו שהמבחן בודק יכולת אינטלקטואלית ולחצי אמרו שאין שום קשר ליכולת שכלית, עצם זה שהם קיבלו מידע שזה קשור לאינטליגנציה, הם ביצעו הרבה פחות טוב את המבחן כי זה עורר את הסטריאוטיפ.
  • ·        הירידה בביצוע היא לחלוטין בגלל העירור של הסטריאוטיפ

מכניזם קוגנטיביים:

  • ·        מכניזמים קוגניטיביים: אנשים מנסים להדחיק את הסטריאוטיפ השלילי , מה שמפחית את כמות המשאבים של הזיכרון האובד  (כמות המשאבים היא מוגבלת, וברגע שמפנים חלק מהמשאבים למקום אחר , כמות המשאבים יורדת)
  • ·         מכניזמים פיסיולוגיים:
  • o       מגביר את כמות הלחץ הפיסיכיולוגי
  • o       פוגע ביכולת עיבוד של prefrontal cortex
  • ·        מכניזמים רגשיים
  • o       ניסיון להדחיק את הרגשות השליליים
  • o       לוקח מהמשאבים

השלכות של איום סטירואטיפ

  • ·        נשים באמת מבצעות פחות טוב
  • ·        נסיון לברוח ממקצועות ריאלים
  • ·        הרמת ידים מראש
  • ·        פחות נכונות להשקיע
  • ·        ייצוג נמוך של נשים במקצועות מדעים

ß בזבוז נוראי של משאבים, העובדים כל הזמן מסתכלים על המנהלים כדי לקבל אינפוט על איך הם מבצעים, אנחנו בדיוק כמו התלמידים של המורה אליוט כל הזמן מסתכלים על המנהלים כדי לקבל גישושים מה הם חושבים עלינו. אם מראש יש סטריאוטיפים מוטעים , אנחנו מגבירים את הסיכוי שהבנאדם באמת ייכשל.
האיום הסטריאוטיפים מסביר את הפער ברמה מסויימת, ובסופו של דבר התופעה הזאת היא תופעה שלחלוטין קשורה למצב, ואין לה קשר לאופי או לבנאדם שמחזיק בסטריאוטיפ הזה.


סטריאוטיפים על נשים

  • גרועות במדעים
  • לא טובות בחשיבה רציונאלית
  • אמפטיות ורגישות
  • טובות בזיהוי רגשות של אחרים
  • חלשות וחסרות בטחון עצמי
  • לא לוקחות סיכון

יש מחקרים שמאששים מדעית את חלק מהסטריאוטיפים האלה

תיאוריות על הבדלים בין המינים:

  1. אבולציוניות וביולוגיות : בגלל שנשים וגברים התמודדו עם לחצים שונים של סלקציה טבעית, כל מין הסתכל בצורה שונה, מה שהוביל להבדלים הורמונאליים, נוירולוגיים, וגופניים בין המינים.
    גברים שהיו יותר אגרסיביים , יותר לקחו יותר סיכונים הם אלה שזכו בנשים, גם הגברים העדיפו לבחור בנשים שיש להם יכולת לטפח ולגדל את הילד כמו שצריך. הרעיון הוא שזה עדיין מאפיין גברים ונשים עד היום, נשים עדין מעדיפות גברים מצליחים ושאפתניים, וגברים מעדיפים נשים שהם חמות ואיכפתיות
  2. תיאורית תפקיד חברתי: ההבדל בין המינים הוא תוצאה של חלוקת התפקידים בחברה, הרעיון הוא שגברים ונשים מחולקים לתפקידי משפחה והעבודה, חלק מזה נובע מההבדלים הפזיים בין נשים לגברים, גברים יכלו לעבוד בהרבה יותר עבודות מחוץ לבית (בגלל הבדלים פיזיים ) הבדלים אלה יצרו את זה שגברים יצאו לעבוד ונשים טיפלו בילדים.
    לכל תפקיד חברתי נוצר אוסף של ציפיות מה צריך לעשות בתפקיד.
    חיברות : כל מין עובר תהליך של חיברות להתאים לציפיות ורוכש את הכישורים שחיוניים להצלחה בתפקיד
    ציפיות וסטריאוטיפים: שקשורים ישירות למין של האדם
  3. תאוריית כוח וסטטוס: מוביל לזה שגברים קיבלו עבודות שנתנו להם יותר כוח וסטטוס, ההבדלים לא רק קשורים לעניין של תפקיד חברתי שכל מין אמור למלא, אלא למי יש יותר כוח בחברה. כוח מביא להתנהגות שהיא דומיננטית הכוללת אסרטיביות, תחושת שליטה, מוכנות לחוסר קונפורמיות.
    עמדות כוח נמוכות מביאות להתנהגות כפיפה, צריך לקבל שיש מישהו אחר שיש לו סמכות עלינו, צריכים לדעת להתאים את עצמנו למה בוס רוצה.

ß

סטריאוטיפ על נשים\ מעט כוחסכנות של כוח\ הרבה כוח
אמפטיים, ריגישים וטובים בזיהוי רגשות של אחריםפחות יכולת לקחת את הזווית ראיה של אחרים , ולהתחשב בדיעות ורגשות של אחרים
לא לוקחים סיכון, חלשים, וחסרי בטחון עצמינטייה לקחת סיכונים, אשליה של שליטה
יותר קונפורמיותפחות נטיה להכנע ללחץ חברתי
קושי בראייה מרחביתיכולת מרחבית טובה
פחות נטייה ליזום מו"מיותר נטייה ליזום מו"מ

נשים : תתחילו להסתכל על עצמיכן כבעלות כוח !

ארגז כלים: איך להתמודד עם סטריאוטיפים ואפליה:

  1. להיות מודעים להטיות הסמויות שלנו, וההשפעה שלהם על תהליך קבלת ההחלטות שלנו
  2. לנסות לקחת את זווית הריאה של בן קבוצת המיעוט (לשים את עצמנו בנעליים שלו ולראות איך הוא מרגיש)
  3. אסור להדחיק את הסטריאוטיפ (כמות המשאבים מוגבלת, ברגע שחלק מהמשאבים מופנים להוריד את הסטריאוטיפ פחות מסיגים את המטרה)
  4. לנסות לשקול את ההיפך, מקרה הארי והאוורד, לבדוק אם היינו חושבים אותו הדבר אם היה מדובר בגבר (אם הגענו לתשובה אחרת בשני המקרים אז צריך לחשוב שוב על המסקנה)
  5. לנסות באופן פורמלי להשגיח שיש גיוס הוגן של חברי קבוצות מיעוט (בעזרת גיוסים עיוורים)
  6. לנסות ליצור גיבוש ע"י מטרות משותפות וזהות משותפת , במקום שאנשים יקטלגו את עצמם כגברים ונשים צריך ליצור להם זהות יותר כוללת שהם יכולים להזדהות איתה, למשל הזהות הארגונית של הקבוצה בה הם עובדים , ניתן לעשות זאת על ידי הבהרה שכישלון או הצלחה של פרוייקט תלוי בקבוצה בלבד.
    ברגע שכל חבר קבוצה יבין כמה הנוכחות של כל אחד מהחברים היא קריטית כדי להשיג את המטרה, ככה זה מגביר את המוכנות את הלכידות ואת הרצון להזדהות עם כל הקבוצה, ומגביר את הסיכוי שקבוצה יכולה לעבוד כיחידה אחת ולהצליח
  7. לשדר אמונה ביכולת עצמית, כדי לנטרל את העניין של אמונה שמגשימה את עצמה
  8. לוודא שיש מודלים לחיקוי עבור בני המיעוט, נותן אמונה לבני המיעוטים שיש להם סיכוי להצליח, ורשת חברתית עם גורמים בכירים בארגון.
    מודל זה חשוב גם לאנשים של קבוצת הרוב, ישנן אסוציאציות סמויות בין קבוצת מיעוט לבין יכולת לתפקד כמו שצריך , ככל שיש יותר אנשים מקבוצת מיעוט בעמדות גבוהות כך יש סיכוי לשבור את הסטריאוטיפים האלה

איך מחנכת כיתה ג' לימדה את העולם כולו שיעור על גזענות

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר: