ביטויים של התרבות ההלניסטית במזרח הקדום:
ראה גם: מאפייני ההלניזם
1. הקמת ערים במתכונת הפוליס היוונית – הפוליס, העיר ההלניסטית היא למעשה עיר-מדינה.
הפוליס במזרח דמתה לפוליס היוונית. העיר כוללת את השטחים המקיפים אותה, המועצה העירונית מנהלת את הפוליס, והעומדים בראשה נבחרים לתקופה מוגבלת.
העיר כפופה לשלטונו הריכוזי של המלך ההלניסטי. המלך מנסח את חוקת הפוליס, מציב חיל מצב וממנה את בעלי התפקידים. העיר גם אינה עצמאית מבחינה כלכלית – הפוליס ההלניסטית מהווה חלק מהכלכלה של כל הממלכה. היא לא מייצרת את כל צרכיה לבד, אלא נמצאת בקשרי מסחר עם כל ערי הפוליס האחרות בממלכה ועל ידי כך היא מספקת את צרכיה וצרכיהם של ערי פוליס אחרות. הפוליס כפופה לנוהלי המסחר של הממלכה וחייבת להשתמש במטבע אחיד של הממלכה .
בכל פוליס קיימים מוסדות האופייניים לה כמו גימנסיון, אפיביון, מקדש האלים, מתקני ספורט, תיאטרון. ערים אלה נהנו מעצמאות חלקית והיו כפופות למלכים הלניסטיים.
החיים בפוליס התרכזו סביב האצטדיון והגימנסיון – שם נערכו משחקי הספורט. התיאטרון והשווקים עמדו במרכז החיים התרבותיים בעיר.
גימנסיון – מוסד חינוכי מרכזי שבו לומדים ילדי האזרחים. מי שלמד בגימנסיון יכול היה להתקבל לחבר האזרחים. הלימודים נחלקו לפי קבוצות גיל. בגימנסיון התקיימו גם לימודים כמו מוזיקה, חשבון ורטוריקה (אומנות הנאום והשכנוע). היוונים ייחסו חשיבות רבה להשכלה ולחינוך, שכללו גם את טיפוח הגוף ותחרויות ספורט. בגימנסיון נערכו אימונים ותחרויות בתחום הספורט. בגימנסיון היו מגרשי ספורט, חדרי רחצה והלבשה ומחסן שמן (המתעמלים נהגו למרוח על עצמם שמן ולהתעמל בעירום). כל מי שרצה להיות אזרח הפוליס היה חייב לקחת חלק מפעילות הספורט ופעילות סביב פולחן הבריאות.
אפביון – מוסד חינוכי מיוחד לבני הנוער שהכשיר אותם להיות אזרחי הפוליס. בנוסף לחינוך כללי וספורטיבי קיבלו בני הנוער באפיביון הכשרה קדם צבאית.
הפוליס עודדה את האדם להתפתח בהתאם לכישוריו ותפיסת עולמו. כל אדם רשאי היה לאמץ לו שיטה פילוסופית ומוסרית המתאימה לו.
2. השפה הרשמית – שפה יוונית – השפה המדוברת בעולם ההלניסטי הייתה השפה היוונית. השפה היוונית הפכה לשפה בינלאומית. היא אפשרה לתרבות ההלניסטית להתפתח ולפרוח והקלה על האדם/הפרט להסתדר בעולם ההלניסטי. השפה יצרה גורם מאחד ונתנה לאדם/הפרט תחושת שייכות.
3. בנייה – בסגנון יווני.
4. בתחום המשפחה – הותר נישואי אח ואחות.
5. בתחום הדת – אלים מקומיים קיבלו דמות של אל יווני, המקדש היה על פי דגם יווני. השם וצורת הפולחן נשארו במתכונתם הקודמת. הדת הפכה לחלק מהפוליס ההלניסטית ואנשים חגגו את החגים המקודשים לאלים וחלה חובה על כל אזרח להשתתף בחגיגות אלו.
6. פולחן המלך – המלך במזרח נחשב לאל או לבנו של אל. המלך (אלכסנדר מוקדון) החשיב עצמו כמלך –אל כפי שהיה נהוג בעמי המזרח. המורד במלך נחשב למורד באל. הנהיג את מנהג כריעת הברך בפני המלך על ידי אנשי צבאו.
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה / המפגש בין החברה ביהודה ובין ההלניזם
