סיכום בהיסטוריה: רקע לעליית התרבות ההליניסטית
מתוך: סיכומים לבגרות בהיסטוריה א
התרבות ההלניסטית מתפשטת מיוון ברחבי המזרח התיכון החל מהמאה ה-4 לפנה"ס.
בשנת 333-323 לפנה"ס – אלכסנדר מוקדון מביס את האימפריה הפרסית וכובש אותה.
בשנת 333 לפנה"ס – קרב איסוס, אלכסנדר מוקדון כובש את סוריה, ארץ ישראל ומצרים.
גבולות האימפריה : מיוון במערב ועד הודו במזרח.
מחופי הים הכספי בצפון ועד למצרים וחצי האי ערב בדרום.
חזונו של אלכסנדר מוקדון : בניגוד לגישת היוונים שכל מי שאינו יווני הוא "ברברי" ויש לשלוט בו, רוצה אלכסנדר מוקדון ליצור שיתוף פעולה בין היוונים (במערב) לבין הפרסים (במזרח).
המטרה – ליצור מסגרת מדינית (מדינה, אימפריה אחת) ותרבותית (תרבות אחת). המדינה המאוחדת סביב דמותו של המלך, השליט היחיד, תקבל אליה את התרבויות כולן. כך הוא האמין שיוכל לשלוט בממלכתו הענקית. לכן התרבות ההלניסטית היא תרבות הממזגת בין מזרח למערב.
אלכסנדר מוקדון נקט בדרכים שונות על מנת למזג בין התרבויות:
1. אלכסנדר מוקדון החשיב עצמו כמלך –אל כפי שהיה נהוג בעמי המזרח. המורד במלך נחשב למורד באל. הנהיג את מנהג כריעת הברך בפני המלך על ידי אנשי צבאו.
2. נשא לאישה את בת מלך פרס בחתונה בסגנון מזרחי וחיתן אלפי יוונים עם נשים פרסיות.
3. ייסד ערים הלניסטיות באימפריה – במשך הזמן ערים אלו שימשו להפצת התרבות ההלניסטית.
4. שילב וקידם חיילים פרסיים בתוך הצבא היווני.
5. מינה פרסים כמושלים.
6. נהג בסובלנות כלפי כל הדתות ורכש כבוד לאלילים (גם בא"י נהג בכבוד בכוהן הגדול).
לאחר מותו (של אלכסנדר מוקדון) בשנת 323 לפנה"ס התלקחה מלחמת ירושה בין שרי הצבא ("מלחמת הדיאדוכים"). בניגוד למגמת האחדות של האימפריה שבה דגל אלכסנדר מוקדון יורשיו דגלו במגמת הפיצול. הם נאבקו זה בזה במשך 23 שנים וחלקו ביניהם את הממלכה.
תלמי – השתלט על מצרים, קפריסין, דרום סוריה וא"י.
סלווקוס – השתלט על אזור בבל.
כך למעשה נוצר נתק בין מזרח למערב ונגוז חלומו של אלכסנדר מוקדון למזג את אירופה עם המזרח מבחינה מדינית-פוליטית וליצור מדינה עולמית. שרי הצבא הפכו למלכים העומדים בראש שתי ממלכות – בית תלמי ובית סלווקוס. לעומת זאת נשמר הקשר התרבותי בין שתי הממלכות – התרבות ההלניסטית.
