רבי יהודה הלוי (ריה"ל) הוא מגדולי המשוררים וההוגים היהודים בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד ואחד מדמויות החשובות מבין משוררי שירת ימי הביניים. יהודה הלוי נולד בעיר טולדו שבספרד בשנת 1075 וככל הנראה נפטר באזור שנת 1141 לאחר שעזב את ספרד וניסה לעלות אל ארץ ישראל ולממש את כמיהתו אליה שהונצחה בשירו המפורסם "לבי במזרח".
יהודה הלוי חתום על אינספור שירים כמו לבי במזרח, הבא מבול?, הציקתני תשוקתי, יחידה שחרי, ישנה בחיק ילדות, יפה נוף, יעירוני בשמך רעיוניי, על אהבת, ידידי השכחת, ציון הלא תשאלי, יום לבשה, הידעו דמעות ועוד רבים וכן על ספרי הגות ומחשבה יהודית כמו "ספר הכוזרי" שזוכה בשנים האחרונות לפרסום רב. יהודה הלוי היה לא רק משורר כי אם איש רוח הבקיא בתחומי ידע רבים. בין היתר הוא היה גם רופא ואף שימש כרופא החצר של מלך קסטיליה. בכך הוא מצטרף אל משוררים ידועים אחרים מתקופת ימי הביניים שנשאו בתפקידים בכירים בצד היותם אנשי רוח כמו שלמה אבן גבירול ושמואל הנגיד.
מרבית שיריו של יהודה הלוי, שכאמור נחשבים למרכזיים שבשירי שירת ימי הביניים היהודית, מכונסים בקובץ שנקרא ה"דיוואן" ובעיקר החלק "דיוואן מחנה יהודה". הגותו הפילוסופית, כמו זו של שלמה אבן גבירול ורבים מהוגי ימי הביניים, מתכתבת עם תפיסותיהם של הפילוסופים היווניים אפלטון ואריסטו ועוסקת בנושאי מטאפיזיקה תוך הדרשות מתמדת להלכה ולמסורת היהודית. אחד מעיסוקי המרכזיים הוא הניסיון להראות כי התורה אינה סותרת ואינה יכולה לסתור את השכל הישר.
כאמור, במשך כל חייו ערג רבי יהודה הלוי אל ארץ ישראל (כמיהה שכאמור קיבלה את הביטוי המזוקק ביותר שלה בשירו "לבי במזרח" אך גם באינספור שירים נוספים שלו). בסביבות שנת 1140 הוא יצא בדרכו אל ארץ ישראל וישנה מחלוקת היסטורית לגבי האם אכן הצליח להגשים את חלומו ולהגיע אליה בטרם מת בנסיבות שעדיין נותרו בלתי ברורות לחלוטין.
בימינו זוכה רבי יהודה הלוי להנצחה נרחבת בתרבות הישראלית של ימינו. הוא נחשב לאחד מהחשובים שבמשוררי תור הזהב של יהדות ספרד ושירת ימי הביניים, שיריו נלמדים במסגרת החומר לבחינת הבגרות בספרות ורחובות בערים רבות בארץ נקראים על שמו.
