המשורר רבי שמואל הנגיד הוא אחד מהמפורסמים שביוצרי שירת ימי הביניים. הוא נולד בעיר קורדובה בשנת 993 ומת באזור שנת 1056. כמו שאר משוררי ימי הביניים היהודיים גם הוא פעל בספרד תחת השלטון המוסלמי. שמואל הנגיד לא היה רק איש הגות ושירה אלא גם איש מעשה והוא אף מונה לשר (ווזיר) גדול בממלכת גרנדה בספרד, דהיינו משנה למלך גרנדה, ובנוסף הוא גם כיהן כשר האוצר ושר הצבא של הממלכה.
השכלתו של רבי שמואל הנגיד כללה ידע נרחב בתרבות היהודית, ההלכה ומסורות ישראל אך שילבה גם הכרות עם ידע כללי נרחב, מדע, תיאולוגיה, היסטוריה ושפות (מסופר עליו כי דבר שבע לשונות שונות על בוריין). מלבד שירים כתב שמואל הנגיד גם ספרי הוראה בתלמוד העוסק בניתוח מסכתות שונות בגמרא וכן ספר של פרשנות מקראית. שירתו של שמואל הנגיד פורסמה בשלושה כרכים אשר כל אחד מהם עוסק בנושא שונה: "בן קהלת" של שמואל הנגיד כלל בעיקר שירי הגות, "בן משלי" מכיל בעיקר פתגמים ומשלים שונים ואילו ספרו "בן תהלים" הוא כלל הנראה ספר שירת קודש שאבדו עקבותיו ואין כיום בידינו עותק שלו. מיטב שירתו של שמואל הנגיד כונסה בקובץ הנקרא "הדיוואן של שמואל הנגיד" שכולל שירת חול וקודש, שירי יין וחשק, שירי קינה ושבח ועוד. כיום ידועים למעלה מאלפיים שירים שיצאו תחת עטו של רבי שמואל הנגיד.
רבי שמואל הנגיד נחשב כיום לאחר מהחשובים שבמשוררי ספרד ומהיוצרים המרכזיים של שירת ימי הביניים, גם אם חלק ניכר משיריו אבדו במרוצת השנים. בין שיריו המוכרים והידועים ביותר (וגם אלו שנלמדים לבחינת הבגרות בספרות) נמצאים: מת אב ומת אלול, הים ביני ובינך, בכור אמי, התקבצו כי הזמן תמים ועוד רבים. שיריו הפכו לנכס צאן ברזל של התרבות היהודית וחלקם אף הפכו למרכזיים בתרבות הישראלית כמו למשל השיר "מת אב ומת אלול" שהולחן והפך ללהיט מוכר בכל בית בישראל. בערים רבות ברחבי מדינת ישראל ישנם רחובות הקרויים על שמו של רבי שמואל הנגיד וכן יישוב, "כפר הנגיד" שנקרא על שמו.
