מבוא ליחב”ל: מרקנטליזם וניאו-מרקנטליזם
מתוך: מבוא ליחסים בינלאומיים – סיכומים
מרקנטליזם – ריאליזם פוליטי כלכלי. ביטוי של הגישה הריאליסטית במישור הכלכלי. הכלכלה , השוק במדינה, כפוף בראש ובראשונה לצורכי המדינה. אינטרסי המדינה הם שצריכים להכתיב את המהלכים הכלכלים. המטרה המרכזית היא עוצמתה של המדינה. המדד ההיסטורי לכך היה צבירה של מטילי זהב וכסף. הנחת יסוד במרקנטליזם , בדומה לריאליזם, מניח רווחים יחסיים, כלומר אם המדינה שלי מרוויחה האחרות יפסידו. משחק סכום אפס ברובד הכלכלי. במרקנטליזם חותרים להשיג כמה שיותר למדינה שלנו ואנו יודעים שהדבר יבוא על חשבון המדינות האחרות. האמצעי המרכזי – יצירת מאזן מסחרי חיובי- באמצעות הסתמכות כלכלית עצמית באמצעות ייצור צרכיה של המדינה בעצמה. כלכלה ריכוזית שתנוהל על ידי הממשלה שתפעיל מדיניות פרוטקציוניסטית שתיתן עדיפות לחברות המקומיות. על ידי מיסוי נכסים ומכסות על יבוא. הטלת מכס גבוה על מוצרים ושירותים מיובאים, להטיל מכסות כמותיות. לכ אמצעי שיכול לסייע למדינה להגן על השוק המקומי ולמנוע ככל הניתן ייבוא. ולהגדיל ככל הניתן את הייצוא.
מבחינה היסטורית – תור הזהב של המרקנטליזם – (מאות 16-18) – במקביל להתפתחותה וצמיחתה של מדינת הלאום, במסגרת מאמציהם של שליטי המדינות הצומחות באירופה לעגן ולרכז את סמכותם, לפתח מערכים בירוקראטיים ולממן שכירי חרב לצבאותיהם. המרקנטליזם נשחק בהדרגה עם המהפכה התעשייתית ובעיקר במאה ה18 תחת ההגמוניה הבריטית התרחבותה של האימפריה הבריטית. כל אלו הניעו את התהליכים ששחקו את כוחה של הדוקטרינה המרקנטליסטית. אחד הביטויים של המרקנטליזם הוא בראש ובראשונה האימפריאליזם. על מנת לצבור עוצמה כלכלית על מדינות אירופה השונות לכבוש עוד ועוד שווקים מעבר לים, ככל שירבו יצליחו להזרים עוד ועוד זהב לאוצר המדינה ויצליחו להעצים את השליטים שהיו לרוב אבסולוטיים.
תקן הזהב – משרטט שיטה מוניטארית שעל פיה היה אפשר להמיר שטרי כסף בזהב. הסתמכות על בסיס מוניטארי אחיד – זהב – שלפיו נשפוט את ערכם של המטבעות השונים. במאה ה19 הייתה זו בריטניה שלה היה הפאונד הבריטי – המטבע החזק בעולם ואז היה ניתן להגן על תקן הזהב רשמית על ידי הבטחה של שימור שער חליפין אחיד בין הפאונד הבריטי לבין אונקיה של זהב. ואז יכלו ל המדינות לדעת שישנו בסיס לניהול חליפין מוניטארי בין מטבעות בבסיס תקן הזהב. שנה המדינה החזקה ביותר – ולה הפאונד הבריטי ותמיד תוכל להמיר אותו על פי ערך קבוע. שימש כבסיס למערכת המוניטארית – האירופית אך בהדרגה בעולם כולו. בוטל עם מלחמת העולם הראשונה. ניסו לחדש אותו ב1928 אבל אז לאחר מכן נקלעים למשבר הכלכלי הגדול ובעצם רק לאחר מלחמת העולם השנייה שבו לאמץ את תקן הזהב אלא הפעם הדולר האמריקני תפס את מקום הפאונד הבריטי. אם היה לכם סכום נתון של דולר אמריקני יכולת להמירו לכמות מסוימת של זהב. יכולת לדעת בצורה מדויקת כמה שווה דולר, פאונד, פרנק, היה לך תקן אחיד – תקן הזהב. ב1971 – בעקבות המשבר הכלכלי – ניקסון החליט לבטל את ההצמדה של הדולר לתקן הזהב – אני לא מבטיח יותר שתוכלו לקבל זהב אם יש לכם כך וכך זהב והפועל היוצא היה שבפעם הראשונה נפתח עידן חדש בכלכלה הפוליטית הבינלאומית שבעצם הופך את כל שערי החליפין של המטבעות לניידים ודינמיים. (המצב של היום)
השחיקה של המרקנטליזם החלה במאה ה18 – המהפכה הצרפתית, עליית בריטניה ואחת מנקודות הציון כתחנה מרכזית בשקיעתו של המרקנטליזם הוא ביטול חוקי הדגן בבריטניה – חוקי הדגן הבריטים היו חוקים מרקנטליסטים ומטרתם הייתה להגן על החקלאים בבריטניה. אך בעקבות המהפכה הצרפתית יותר ויותר עובדים בריטים עוברים לערים – העיוניים, הפועלים החדשים רוצים לאכול אבל אין מספי אוכל, אין מספיק דגן בבריטניה על מנת להזין את כל הפועלים החדשים ובלית ברירה לאחר מאבקים קשים התקבלה החלטה לבטל את חוקי הדגן – באופן מעשי להביא ייבוא מאסיבי של דגן מחוץ – זהו מהלך ליבראלי מובהק – הסרת מגלות ומכסים על מנת לאפשר לזרימה הטבעית החופשית לכוחות היצע וביקוש בעולם לפעול. בריטניה יכלה להרשות לעצמה אך המהלכים הליברלים הללו שהביאה פתח לקביעת ה-כלכלות העולמיות על פי היצע וביקוש הם שבהמשך אפשרו את צמיחתה של ארה"ב ושקיעתה של בריטניה.
ניאו מרקנטליזם – "לאומיות כלכלית" המבקשת ליצור עודף במאזן המסחרי באמצעות הגברת יצוא וצמצום יבוא כדי לעודד ייצור ותעסוקה מקומיים. האמצעי – מדיניות מגן, הגנת יצרנים מקומיים באמצעות מגבלות שאינן מכסים – כסות כמותיות, אמברגו (מגבלות יצוא), רישיונות יבוא, מגבלות על מסחר במטבע חוץ, מיזמי מסחר מדינתיים, הסכמים דו צדיים, תקנות בריאות, בטיחות ואקולוגיה.