פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : משמעויות התפיסה הפונקציונליסטית
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
הגרעין הקשה של הבעיה הפסיכופיזית מתפרק מנשקו
- מעבר מהשאלה "ממה זה עשוי?" לשאלה "מה זה עושה?"
- פונקציונליזם מתנגד לפיסיקליזם-סוג;
- מתיישב עקרונית עם דואליזם;
- אך מרבית הפונקציונליסטים מחזיקים באונטולוגיה מטריאליסטית ומכאן שמחזיקים בפיסיקליזם-פרט בלעדי ומחוייבים לעיקרון נסמכות הנפשי על הפיסיקלי
הפונקציונליזם מפרק את הבעיה הפסיכו-פיזית מנשקה. זאת מאחר שהוא מבצע מעבר מהשאלה "ממה זה עשוי", לשאלה "מה זה עושה".
כלומר, אנו פחות מדברים על מהם המצבים הנפשיים מבחינה אונטולוגית, אלא מה המערך הנפשי עושה. המצב הנפשי לא ינתן לנו עם תשובה על החומר ממנו זה עשוי, והתשובה המעניינת יותר היא השאלה מה זה עושה. אם אתה מתאר את המערך הנפשי בצורה מופשטת, ע"י מצבים הקשורים אחד לשני, אין בעיה לומר שהמערכת הזו מתקיימת עם עצמים רוחניים.
מודל המחשב של הנפש
לא נכנס לכל הפרטים, ומומלץ לעבור על סעיף 3 בספר. אין צורך לדעת בדיוק איך מייצרים חישוב במכונת טיורינג, אלא רק להבין את העקרון שלה.
זה מה שאמרנו שהוא 'גורם מושך', שהיה תמריץ שהוביל להתגבשות ההתחלתית של התיזה הפונקציונליסטית. לא נכנס לכל הדקויות של מודל המחשב.
- באופן כללי: "היחס בין הנפש למוח הוא כמו היחס בין התוכנה של המחשב לחומרה שלו" או: "המח הוא מחשב".
רבים מאיתנו לא ימצאו את המחשבה הזו כזרה לנו לחלוטין.
המחשבה הזו עולה ברגע שאנו חושבים על המחשב, ורואים שניתן לתאר את אותו דבר בשתי רמות – רמת החומרה שלו (ממה הוא עשוי, נתונים טכניים וכו'), ומצד שני ניתן לתאר את אותו מחשב עצמו לפי הפונקציות שהוא מריץ (התוכנה שלו). אנו מתארים אותו בשתי דרכים שונות, שיש להן תלות א-סימטרית – בשביל להריץ תוכנות צריך שתהיה חומרה מספיקה, ומצד שני תוכנה יכולה להתממש על מחשבים מסוגים שונים. תוכנות מחשב ניתנות לריבוי מימושים. (אין זהות בין תוכנה לחומרה). זה כבר נותן לנו קצה חוט להשוואה (של ריבוי המימושים).
- באופן ספציפי: הנפש היא תוכנה שמתממשת (גם, למשל) במח; הנפש היא מכונת טיורינג, היא ניתנת להעמדה על טבלת-מכונה, על מערך חישובי.
האמירה הזו היא יותר מזה – אנו יכולים לדבר על הנפש כמו תוכנה. זו לא רק דוגמה מופשטת, אלא אמירה ספציפית. יש כאן לא רק אנלוגיה מבנית בין שני הדברים, אלא הגדרה של הנפש. הנפש היא מערכת חישובית שכפופה למודל המחשב של הנפש (שמכונה "מכונת טיורינג"[1]). הנפש היא עוד דבר שמממש תוכנה כלשהי, בדיוק כמו מחשב (א"כ מסובכת יותר).
כעת, נציג את מודל המחשב של הנפש.
מכונת טיורינג
במצגת יש סרטוט של מודל המחשב של הנפש. יש שם סרט של תאים, וסורק-מדפס, שיכול לקרוא מה יש בתא, למחוק את התוכן ולהדפיס דבר אחר. התפקיד של המכונה הוא להנפיק לנו תוצר פלט לקלט מסויים שאנחנו מכניסים לה.
מה שחשוב לענייננו, שלמכונה הזו אנו נותנים כללי מעבר – אלגוריתים. הכללים הללו אומרים למכונה גם את סוג הקלט שניתן לה ע"י התאים, גם את המצב הפנימי שבו היא נמצאת, וגם הפלט אותו היא צריך לתת. המכונה מתייחסת לא רק למה שמופיע על הסרט, אלא למצב הפנימי שלה. למשל: "אם אתה קולט "1" ונמצא במצב מכונה S1 – אז מחק את הספרה "1", כתוב במקומה "#", זוז תא אחד ימינה ועבור למצב מכונה "S2" ".
כדאי להבין איך מכונת טיורינג עובדת. כדאי לעשות את זה עם הספר.
מה חשוב במכונות הללו? (בהנחה שהבנו איך היא עובדת).
– מכונת טיורינג יכולה לחשב את אותו חישוב (= למשל, התרגיל 6=3+3) בדרכים שונות, באמצעות אלגוריתמים נבדלים, כלומר תוכניות חישוב נבדלות.
– תכניות שקולות קלט-פלט: הן תכניות שפועלות על פי כללי מעבר שונים אך מפיקות את אותו פלט כשהן מוזנות באותו קלט
- שקילות קלט-פלט מתיישבת עם נבדלות בין מכונות טיורינג (=עם נבדלות התוכנה).
- שקילות קלט-פלט אינה מספיקה עבור זהות במכונות טיורינג; אך זהות במכונות טיורינג מחייבת גם שקילות קלט-פלט.
- מכאן עולה: אי אפשר לאפיין תכנית של מכונת טיורינג איפיון ביהביוריסטי (על ידי הקלט והפלט בלבד).
חשוב לשים לב במכונה שהיא יכולה לעשות את אותו חישוב בדרכים שונות. ע"י אלגוריתמים נפרדים שמחשבים את אותה תוצאה מאותם נתונים. כמו שני אוטובוסים – יכול להיות שאוטובוסים יגיעו לאותה נקודה במסלולים שונים. דבר זה ייתכן גם במח – כמה דרכים לפתור את אותה בעיה.
שקילות קלט פלט (מאותה נקודה מגיעים לאותה נקודת סיום), לא אומרת שהם עוברים את אותו מסלול. זה לא חייב להיות אותו מצב נפשי שמחבר ביניהם.
יכולות להיות שתי מכונות ששקולות בפלט קלט שלהם, אבל הן לא מצייתות לאותה תוכנה, והן לא מכונות זהות.
מה שיוצא שדיבור רק על הקלט פלט לא נותן איפיון מלא של מערכת החישוב, או של המערכת הנפשית. זה אומר שהביהייביוריסטים לא מספיקים עם 'הקופסה הריקה' שלהם.
- איפיון של מצב חישובי הוא מופשט: התכונות הפיסיקליות של מצב שמממש מצב של מכונת טיורינג כשלעצמן אינן מהותיות לאיפיונו כמצב-מכונה שהינו: רק התכונות היחסותיות שלו מהותיות.
- מכונת טיורינג ניתנת לריבוי מימושים.
עניין נוסף הוא שאפיון של מצב מכונה הוא לעולם אפיון יחסותי – ביחס למה שמופיע על הסרט, למצב הפנימי, ולמעברים שהיא צריכה לעשות לפי התוכנה. כדי להסביר מהו מצב פנימי אחד צריך להסביר מהם כל שאר המצבים שיש. האיפיון חייב להיות אפיון הוליסטי, שלוקח בחשבון את כל המצבים.
בנוסף, המצב החישובי הוא מופשט. מהחישוב עצמו לא ניתן לדעת מה החומרים של התאים אותם אנו קוראים ומחשבים. הסורק יכול להיות מגנטי, מנייר, אופטי, וכו' וכו'. לא פירטנו דבר בנוגע לחומר הפיזיקלי של מכונת טיורינג. כל עוד המערכת פנויה באופן שהולם את התכנית, אזי היא מממשת את התכנית של מכונת טיורינג.
לכן, מכונת טיורינג ניתנת לריבוי מימושים.
- קריטריון הסיווג של מכונת טיורינג – הוא חישובי ולא חומרי: שתי מכונות טיורינג יכולות להיות זהות בסוגן, למרות שהן תהינה ממומשות בתשתיות חומריות נבדלות. שתי מכונות טיורינג הן מאותו סוג: אם ורק אם הן מבצעות את אותם חישובים באותן דרכים – לפי אותם כללי מעבר. זהות המכונה נקבעת על פי שלבי הפעולה הפנימיים שלה ולא רק במונחים של קלט-פלט (גירוי/תגובה).
מה שעוד חשוב לענייננו:
קריטריון הסיווג, שעושה 2 מכונות טיורינג לאותה מכונה, הוא לא זהות בחומר שלהם, אלא זהות בכללי החישוב שהן עוברות. מצד שני, אם יש שתי מכונות זהות פיזיקלית, נרצה לומר שבהכרח הן מממשות את אותם כללי מעבר. הקריטריון הוא לא פיזיקלי, אלא חישובי.
- וגם: שני מצבי מכונה הם מאותו סוג אם ורק אם: (1) רשתות הקשרים של המערכות שאליהן שייך כל אחד מהם זהות במבניהן; ו (2) הם תופסים מקומות זהים ברשתות אלה.
כעת, נעביר את הדיון למצבים פרטיקולארים במערכות. נגיד ששני מצבי מכונה הם מאותו סוג, אם שתי המכונות בכללן מממשות את אותה טבלת מכונה (כלומר, את אותה מערכת), וששני המצבים הספציפיים תופשים את אותו מקום במערכת.
כעת, נסכם ונאמר שלפי הגרסאות הראשונות של הפונקציונליזם ('פונקציונליזם של המכונה'/'פונקציונליזם חישובי'), הנפש היא מכונת טיורינג, והיא מממשת את כל התכונות עליהן דיברנו עד עכשיו.
- הנפש כמכונת טיורינג רב-תכליתית, אוניברסלית: הנפש כפופה לטבלת מכונה, לאלגוריתם מורכב שמתאר את כל המעברים והסדירויות בין מגוון מצביה, קלטים ופלטים (ומדובר במכונה הסתברותית).
- בעיה: מה בנוגע לזיכרון?
- בעיה: כיצד נסביר באמצעות מודל מכונת טיורינג את שיתוף הפעולה בין מצב פנימי של רציה למצב פנימי של האמנה עבור אפשרותה של פעולה?
הטענה היא גם שלהיות יצור נפשי פירושו היא מכונה הבנויה על מעברים וסדרים כאלו, שניתן לתת את כללי המעבר הללו. הם צריכים להיות מורכבים מספיק. מצבי נפש הם מצבים במערכת שמאופיינים ע"י התפקיד שלהם במערכת. תיאור של מצבים נפשיים ויצורים נפשיים הוא תיאור של הסדרים והמצבים במערכת הזאת.
סיכום ביניים:
- יצור נפשי מאופיין באמצעות רשת מסוג מסוים של קשרים בין מצבים פנימים, קלטים, ופלטים; מצבי נפש מאופיינים על ידי "מיקומם" או תפקידם ברשת הזו.
- תיאור הקשרים בין מצבי נפש, קלטים חושיים, ופלטים התנהגותיים הוא תיאור הסדירויות על פיהן מתנהלים המעברים בין המצבים השונים; זהותו של מצב נפשי כמצב הנפשי שהינו (ככאב, כהאמנה שמחר ירד גשם) ניתנת על ידי תיאור התפקיד הסיבתי שלו במערכת – שמתווך בין קלטים חיצוניים, מצבי מערכת פנימיים נוספים, ופלטים התנהגותיים.
