ביבר הזכוכית – סיכום: התפאורה
על חיי הנפש של אמנדה ב"ביבר הזכוכית" ניתן ללמוד באמצעות הוראות הבמה המתארים את התפאורה.
למשל בתמונה א':
"דירתה של משפחת וינגפילד בחלקו האחורי של בניין, אחד מאותם רבי קומות נפיליים וצפופים הפורחים כיבלית בשכונות חנוקות ודחוסות אוכלוסייה בין מעמדית ואשר הינם סימלה המדכא של אותה חברה אמריקנית המנסה נואשות שלא ליצור פער כביכול, אלא לגדל גושים מגובבים של צורת חיים המונית-אוטומטית….הכניסה אליה היא ע"י מדרגות חרום ברזליות- מעוקלות ומדכאות…בעלות המסך , צופה הקהל בקיר האחורי, האפל והקדורני של דירת וינגפילד. הבית כולו חבוק מכל צידיו בסמטאות אפלות וצרות המהוות רקע…כלולים בהם חבלים עמוסי כביסה, פחי אשפה לרוב, ומדרגות חרום ברזליות מעוקלות כמעשה חרט אימתני-עכבישי… התיאור הוא תיאור עגום שמשרה אווירת דיכאון והרגשת מחנק.תיאור הסביבה הוא רקע למה שעתיד לקרות במחזה ועל רקע תיאור הסביבה הזאת ניתן להבין את רצונו של תום לברוח. פרטי התיאור הם חלק אחורי של רב קומות, שהוא תמיד מכוער יותר מהקדמי, להבלטת הכיעור. הסימטה גם משרה הרגשה של מקום שבו אדם נבלע, פרטיותו נשחקת וזה מבליט את המצוד והמחנק בניגוד לרחוב רחב. המדרגות הן הפרט היחיד המוזכר בתוך הגוש והוא מתואר בצורה מפורטת. המדרגות נבנו לבריחה מפני שריפות והבלטת הפרט בצורת רשת עכביש מאפיינת את המצוד שבו נמצאים כל הגיבורים ואת הרצון להיחלץ מהמצוד. כל המחזה מתרכז על המדרגות כי עליהן נכנסים ויוצאים משתתפי המחזה. המדרגות הן סמל לירידתו או עלייתו של אדם בסולם החברתי – מעמדי כלכלי והן סימן לשינוי במצב אנושי והן גם הפתרון של תום כשהוא יוצא החוצה ויורד בהן בפעם האחרונה. המדרגות הן גם ריאליות וגם ייצוגיות. כל המציאות החיצונית הקודרת מפנה את תשומת ליבנו למציאות הפנימית הקודרת. האדם הוא אסיר כלובו הפנימי וממנו אין לו מוצא. האם שבויה בעברה מושפעת ממצוקותיה בעבר ובווה , לכודה בתסכוליה ובאשליותיה. הבת והבן שבויים באשליות ובחלומות ובעולמם הסגור. הבת נסגרת בעולמה הפנימי יותר ויותר כמהה לחום אנושי והבן שבוי בעולם הקולנוע הכוזב חולם על הרפתקאות, צייד וחרות אישית.
מתוך: סיכומים לבגרות בספרות
ראה גם: הדמויות ב"ביבר הזכוכית"
