פילוסופיה של הנפש בתקופתנו : דואליזם: טיעון הידע של פרנק ג'קסון (החדר של מרי)
מתוך: פילוסופיה של הנפש בתקופתנו – סיכומים
סיכומים, עדכונים והרבה דברים טובים בקבוצת הפייסבוק שלנו – תנו לנו לייק!
טיעון הידע של פרנק ג'קסון (החדר של מרי)
טיעון הידע של פרנק ג'קסון הוא טיעון בעד העמדה הדואליסטית בנוגע לבעיה הפסיכופיזית. הטיעון הזה מתחיל מסיפור על מרי המדענית, שמכילה את כל הידע הפיזיקלי בעולם. היא יודעת את כל מה שקורה לנו לגבי תפישות של צבע בעולם.
אבל, הסיפור הוא קורע לב, כי מרגע הוולדה מרי גדלה בתוך מעבדה סגורה, שבה יש רק שני צבעים – שחור ולבן. היא מעולם לא ראתה צבעים.
יום אחד מרי הצליחה לברוח מהמעבדה. מחוצה לה היא ראתה שושנים, ואמרה 'וואו, אז ככה זה מרגיש לראות אדום!'.
לפי פרנק ג'קסון, שהעלה את הסיפור הבדיוני הזה, בסיפור הזה יש טיעון לטובת העמדה שיש במצבי נפש מה שאין במצבים פיזקליים.
ההנחות במלואן:
- (הנחה) למרי הכלואה בחדרה היה ידע על כל התכונות הפיזיקליות של התנסות אדום.
- (הנחה) עם שחרורה מחדרה השחור-לבן, רכשה מרי ידע על תכונה "חדשה" של התנסות אדום – תכונה שעל אודותיה לא ידעה קודם.
- (נובע מ-1 ו-2) הידע שהיה למרי הכלואה בחדרה לא היה ידע על כל התכונות של התנסות אדום.
- (נובע מ-1 ו-3) למרי יש ידע על תכונה שאינה פיסיקלית של התנסות אדום.
- (נובע מ-4) להתנסות אדום יש תכונה שאיננה פיסיקלית.
- (נובע מ-5) הדואליזם אמיתי.
מרי ידעה את כל הידע הפיזיקלי, שכן זו ההנחה, ועם זאת עדיין אמרה שלמדה משהו חדש כשהתנסתה בצבע ממשית. זה אומר שיש תכונה נוספת שהיא חוותה רק כאשר היא באמת ראתה מה זה אדום.
נובע מכאן שלהתנסות אדום יש תכונה שאינה פיזיקליות, והרי שהדואליזם אמיתי.
(1) ג'קסון מניח שאת ה-quale של התנסויות ניתן להכיר רק "מבפנים", מנקודת המבט של "גוף ראשון", כלומר על ידי התנסות בהן. נראה שרק על ידי התנסות אני יכולה לדעת "איך זה להתנסות התנסות זו" – למשל, איך זה להתנסות בראיית אדום, בתחושת כאב, וכדומה. ואם כך, כשאני מתנסה התנסות מסוימת בפעם הראשונה, אני רוכשת ידע חדש עליה – ידע על התכונה שמקנה לה את אופייה ההתנסותי המיוחד, ידע על הקוואליה שלה.
קוואליה הן תכונות פרספקטיבליות: ניתנות להיכרות וידיעה רק מתוך פרספקטיבה של זה שמתנסה בהן
הטענה של ג'קסון זה שמרי חשפה כשיצאה בדיוק את הקואליה של החוויה של האדום. היא יכלה להבין רק את הטענות בגוף שלישי על החוויות, ולא בגוף ראשון. הקואליה הן תכונות פרספקטיביות – הן ניתנות להכרה רק מתוך הפרספקטיבה של מי שחווה אותן.
ביקורת טיעון הידע של ג'קסון
גם על הטיעון הזה יש לעבור על כל שלב בצורה קפדנית.
נעבור במעבר מהיר להתנגדות חשובה לטיעון הזה.
זה טיעון מתוך האינטנסיונליות של יחוסי ידע.
(2) מתוך תופעת האינטנסיונליות של יחוסי-ידע: מתוך הטענה שייחוסי ידע הם אינטנסיונליים.
(3) יחוסים אינטנסיונלים: מפרים את עיקרון ההחלפה משמרת-ערך-אמת של ביטויים שווי ציון.
דבר ראשון נדבר על עקרון, ששמו עקרון ההחלפה משמרת ערך אמת.
עיקרון ההחלפה משמרת ערך אמת של ביטויים שווי ציון, משמעו ששני דברים זהים ניתן להחליף את שמותם – 'סופרמן הוא קלארק קנט'. הטיעון פה אומר שאם אנו לוקחים שני ביטויים זהים, ניתן להחליף אותם במשפטים שונים:
- רז שדד את סמואל קלמנס
מאחר שמרק טווין זהה לסמואל קלמנס (זהו אותו אדם), אזי נובע:
- רז שדד את מרק טווין.
- אם משפט (א) אמיתי, גם משפט (ב) אמיתי בהכרח.
- § החלפה של ביטויים שווי ציון משמרת את ערך האמת של הטענה.
כעת, נוסיף לדוגמה שהבאנו סיבוך, אם אנחנו מוסיפים יחס נפשי למשפט:
- רז מאמין ששדד את סמואל קלמנס
- רז מאמין ששדד את מרק טווין.
במקרה הנוכחי: אם א' אמיתי, אין זה הכרח שגם ב' אמיתי. הרי אפשר שרז אכן מאמין שהוא שדד את סמואל קלמנס אולם הוא אינו מודע לכך שסמואל קלמנס ומרק טווין הם אותו איש עצמו. מכאן שאינו מאמין שהוא שדד את מרק טווין. ומכאן שבהקשרים של ידיעה והאמנה, החלפה של ביטויים שווי-ציון אינה משמרת את ערך האמת של הטענה
כאן עקרון ההחלפה משמרת ערך אמת מופר, שכן איננו יודעים שרז מאמין שהם זהים, ולכן אולי הוא לא מאמין במשפט השני.
כעת נראה איך זה קשור.
יש מי שאמרו שלאור האינטנסיונליות של ייחוסי הידע, ניתן לומר שמרי לא גילתה משהו חדש, אלא גלתה יחס חדש לתוך הידע. מאחר שיש משמעות ליחס של האדם לידע, הרי שבמקרה זה יש משמעות ליחס של מרי לידע שכבר היה אצלה קודם.
[לא נכנס להגדרה המדוייקת של אינטנסיונליות. בעיקרון אפשר לומר שאינטנסיה זה המשמעותיות, המובן של המושג, לעומת אקסטנסיה, שזה החלות של המושג על הדבר. עדיף לא להכנס לדיון הזה].
- § לאור תופעת האינטנסיונליות של ייחוסי ידע נוכל להניח שגם אם אכן מרי רכשה ידע חדש בפעם הראשונה בה התנסתה בהתנסות של אדום, הרי שעדיין יתכן שידע חדש זה אינו נסב על אודות תכונה חדשה בעולם שנתגלתה לה לפתע; אלא יתכן והידע החדש הוא רק אופן היכרות חדש עם תכונה פיסיקלית שכבר היתה ידועה לה מקודם תחת היבט אחר שלה: כעת היא מייצגת את אותה תכונה פיסיקלית "ישנה" באמצעות מושג חדש שנרכש מתוך התנסות "פנימית": החידוש אינו מצביע על תכונה חדשה של ההתנסות, כי אם על מושג חדש דרכו היא מכירה תכונה פיסיקלית שהיתה כבר מוכרת לה מקודם דרך מושג פיסיקלי.
זו דרך אחת להתנגד לטיעון הידע של פרנק ג'קסון. החידוש הוא אכן חדש אצל מרי, אבל לא כחשיפת מידע חדש, אלא כדרך גישה חדשה לתכונה ישנה שהיא הכירה.
