השפעת ידע קודם ומבנה הידע על שיפוט חברתי
המחקר על שיפוטים חברתיים עוסק בעיקר בתהליכי TD, אלו הם תהליכים אקטיביים- אנו תופסים את העולם בהתאם לעמדות והציפיות שלנו ולא בצורה אובייקטיבית.
Top-Down: עיבוד מידע מבוסס תיאוריה. הסקת מסקנות על בסיס ידע קודם וציפיות.
Bottom-Up: עיבוד מידע הנסמך על נתונים. הסקת מסקנות על בסיס גירויים בעולם החיצוני.
סכמה (schema): מבנה ידע, ייצוג מנטאלי המארגן ידע קודם. אנו שופטים ומבינים מידע חברתי אליו אנו נחשפים באמצעות סכמות קיימות. הידע מאורגן בזיכרון ע"י סכמות שמקושרות ביניהן באופן אסוציאטיבי, מה שמאפשר לחקור תהליכים בהם הסכמות משפיעות על השיפוטים שלנו. עצם ההיחשפות למידע מסוים יוצר עירור של מבנה ידע בזיכרון שמשפיע על ההתנהגות שלנו (נבדק ע"י מבחני פריימינג).
הבנייה (construal): שימוש בידע קודם המאוחסן בזיכרון כדי לתת משמעות לגירויים.
הטרמה (priming): עירור מנטאלי של סכמה על ידי גירוי (מילה, תמונה) והפיכת הסכמה לזמינה. בעזרת פריימינג מתפעלים הבנייה במעבדה (כך מעוררים סכימה בזכרון וברגע שהיא זמינה הסיכוי שהיא תשפיע עולה- כך ידע זמין משפיע על השיפוטים שלנו).
ניסוי 1 – השפעה של פריימינג על תפיסה (Balcetis & Dale, 2003)
הוכחה לכך שהמצב משפיע על השיפוטים שלנו דרך עירור של ייצוגים מנטאליים, הניסוי מדגים את השפעת זמינות הסכימה.
מהלך הניסוי: בניסוי יצרו עירור לאישה / למוסיקת ג'אז ע"י הצגה של משפטים מבולבלים והבנייה של משפט תקני (כפיים זכתה פנים למחיאות השחקנית ¬ השחקנית זכתה למחיאות כפיים / הג'אז החלה אירופה באמריקה מוזיקת ¬ מוזיקת הג'אז החלה באמריקה). לאחר מכן בדקו האם הפריימינג (שהביא לאקטיבציה של הסכימה) השפיע על האופן שבו הנבדקים תפסו את התמונה שהוצגה להם.
תוצאות: הפריימינג אכן השפיע על התפיסה, כאשר היה פריימינג לג'אז אחוז זיהוי נגן סקסופון היה פי שניים לעומת תנאי האישה.
ניסוי 2– השפעה של פריימינג על שיפוטים (Higgins, Rholes & Jones, 1977)
ניסוי מאוד מוכר של היגינס בפריימינג; נקרא גם ניסוי דונאלד.
הציג לנבדקים רשימת מילים (תכונות) שלילית/חיובית כמבחן זיכרון. בחלק השני של הניסוי (כביכול אחר לגמרי)- מבחן הבנת הקריאה, סיפור על דונאלד- נתנו סיפור שיכול להתפרש לשני פנים.
מצאו כי שפריימינג של תכונות חיוביות הביא ליצירת רושם חיובי לעומת פריימינג של תכונות שליליות. הסכמות הזמינות לנו בזכרון משפיעות על האופן בו אנו מבנים ומפרשים את המציאות וגם על האופן שאנו שופטים גירויים שונים.
מבנה ידע – כיצד מתרחש תהליך ה-Top-down?
כיצד סכמות משפיעות על השיפוטים? כדי שסכמה תשפיע על שיפוטים, צריכה להיווצר אסוציאציה בינה לבין המידע הנתפס.
(1) תהליכי התאמה (fit) – מידת החפיפה בין מאפייני הסכמה לבין מאפייני המידע הנתפס. מאפייני המצב נותנים רמז לעירור סכמות והסכמות עוזרות לנו לפרש את המצב באופן מפורש יותר ולהכיל עליו שיפוטים (למשל אם נראה זוג מתחבק הדבר יעורר סכמות של אהבה וזוגיות ונוכל לתפוס את המצב כתואם לפירוש שהסכמות נותנות- נחשוב שהם זוג).
(2) ציפיות – לעתים הציפיות שלנו לגבי אירוע מסוים מובילות להפעלה סכמות (תהליכי TD). הציפיות יהיו בהתאם למצב ולמאפייני האישיות והן יכולות לכוון את תהליכי ההסקה.
(3) אקטיבציה – עירור של סכמה (גם באופן לא מודע). סכמות שהופעלו לאחרונה נוטות להיות נגישות יותר לשימוש נוסף.
(4) **תהליכי השוואה לסטנדרט – אקטיבציה ספונטנית של סטנדרט שמשווה לאובייקט הנתפס.
( סעיף 4 לא מופיע במצגת של השיעור אך מופיע מהסיכום של שנה שעברה – לשיקולכם).
