מונחים בפסיכולוגיה: תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי של פסטינגר
הגדרה: תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי – תאורית חוסר האיזון ההכרתי של פסטינגר. התאוריה מניחה כי האדם מחזיק באמונות , בעמדות ובערכים שאינם עקיבים או שאינם מתישבים זה עם זה, מתנסה במתח נפשי ובאי נוחות, והוא מונע להשתחרר מהם או להפחיתם. סילוק הרגשת הדיסוננס מחזיר לאדם את ההרגשה שהוא יצור נבון, הגיוני ובעל ערך. פסטינגר מנה ארבעה מקורות להיווצרות חוסר איזון הכרתי: חוסר עקביות לוגית בין קוגניציות, חוסר עקביות בין התנסות בהווה להתנסות בעבר, חוסר עקביות בין התנהגות לבין מוסכמות חברתית וחוסר עקביות בין הדעות הכלליות של האדם לבין דעותיו הספציפיות. פסטינגר תיאר את הדיסוננס כמצב של מתח רגשי המכוון את התנהגותנו. הוא הציע שלוש דרכים בכדי להפחית את הרגשת חוסר העקביות ההכרתית. דרך אחת ע"י שינוי אחד המרכיבים ההכרתייפ כך שיתאימו זה לזה. דרך שניה היא ע"י הוספת קוגניציות שתיצור איזון, דרך נוספת היא ע"י שינוי המשקל או החשיבות של קוגניציה מסוימת.
חזרה אל: רשימת מושגים בפסיכולוגיה
ראו גם:
