פסיכולוגיה חברתית – סיכומים: מדידת עמדות
שאלוני עמדות הם השיטה הנפוצה ביותר בתחום זה. חוקרים שואלים בדרך כלל איך הנבדקים חשים כלפי חברים בקבוצה אחרת, בני זוגם, עצמם, וכו'. הגישה הפשוטה ביותר היא דירוג שהנבדק מבצע לאובייקטים בסולם Likert – סולם להערכת עמדות אשר כולל מספר תשובות אפשריות וכולל ייצוג של כל קיצון (לדוג' 1 – הכי נמוך, 7 – הכי גבוה).
במקרים בהם העמדות מורכבות או שסולם Likert עלול שלא להבחין בין העמדות השונות (לדוג', אם נשאל מה דעתו של אדם בנוגע לחירות – סביר שרוב האנשים יענו באופן חיובי) יש להשתמש בשיטות אחרות. להלן מספר שיטות אפשריות:
- בדיקת הנגישות (Accessibility) של העמדה (פותח ע"י Russel Fazio) – מידת הקלות בה העמדה הופכת למוכנה להפעלה ב-Mind של האדם, מכוונת מחשבות והתנהגויות. ניתן למדוד זאת על ידי Response Latency: כמות הזמן שלוקחת לאדם לענות לשאלת העמדה. ככל שהאדם עונה מהר יותר – סביר שעמדתו בנושא חזקה יותר. לדוג', נמצא מתאם בין ה-Response Latency בתחום הפוליטיקה לבין ההצבעה בפועל בבחירות.
- מדידת המרכזיות (Centrality) של העמדה במערכת האמונות של האדם (Krosnick & Petty, 1995). על מנת לעשות זאת מודדים מספר עמדות בתחום מסוים ובודקים את המידה בה עמדה מסוימת מקושרת לעמדות האחרות. לדוג', במחקר של מדיניות חברתית ופוליטית המודד עמדות בנוגע להפלה, הומוסקסואלים, חינוך מיני וכו' – אם העמדה של האדם בנוגע להפלה הינה מרכזית עבור האדם, היא תהיה מקושרת לנושאים חברתיים אחרים כגון חינוך מיני וכו'.
- תרחישים (Scenarios): מצבים הכוללים פעולות ותגובות. הנבדקים קוראים סיפורים ומביעים את עמדתם על ידי כתיבה התגובה המתאימה בסיטואציה שתוארה.
- ניתוח תוכן (Content Analysis): החוקרים מקודדים את דבריהם או כתביהם הספונטניים של הנבדקים ומסיקים מהם את עמדותיהם.
