ההגות הציונית לדורותיה: למה נערך הקונגרס הציוני הראשון בבאזל?
פרקים בהגות הציונית לדורותיה – סיכומים
הרצל וחבריו בתחילה לא חשבו על באזל, הרצל רצה את מינכן, כבירת התרבות האירופית הגרמנית. ווינה וברלין הן בירות פוליטיות ומינכן בירה תרבותית. רואים שמינכן נמצאת במרכז של שתי מערכות רכבות, ולשם יותר קל להגיע. למה זה לא קרא במינכן? הוא שולח כמה מאנשי הועדה לבדוק נתונים, ומתברר שהקהילות שם היהודית והאורתודוקסית מתנגדות. בשביל האורת' זו מרידה במלכות השמיים, התגרות בגויים, משיחיות שקר, וקוראים לו שבתאי צבי החדש. אצל הרפורמים הרעיון של פתרון פוליטי יהודי הוא בניגוד לרעיון היסודי, כי זו דת ולא לאום. הם מאיימים שאם הרצל יחליט בכל זאת לקיים זאת במינכן הם יפנו לשלטונות הבווארים למנוע זאת. כתוצאה מהתנגדות זאת המשפט הוא לא "במינכן יסדתי את מדינת היהודים". היום זה לא היה נשמע טוב- תנועה נאצית, משם היטלר יצא לכבוש, אסון מינכן. הרצל מחליט שאולי כדאי לעבור לשוויץ הניטראלית והעיר המתבקשת היא ציריך. אבל בציריך בשנות ה 90 של המאה ה19 יש גולים מרוסיה, בוהמיינים ומהפכנים, אבל הוא רוצה לתת לתנועה הציונית מעמד מכובד, ולא מהפכני. הוא חושב על באזל, יש שם קהילה קטנה יהודית שלא תפריע וגם לא תוכל לעזור. הוא מבקש לבדוק שתהיה שם מסעדה יהודית, כי הוא רוצה שיגיעו גם רבנים דתיים. בהזמנה לקונגרס כתוב שיש במקום מסעדה כשרה. ביומנו כותב הרצל שבקונגרס – שוב אנו יושבים במסעדה ואוכלים את האוכל הנורא הזה, אבל מה לא עושים בשביל היהודים. במקביל, בשבת בזמן הקונגרס הרצל הולך לבית הכנסת היהודי. אני מניח שהפעם האחרונה הייתה בבר מצווה שלו. להפתעתו, הוא מתבקש לעלות לתורה. הוא כותב ביומנו שכתבו לו את הברכה, והוא התרגש מהמעד הזה יותר מאשר מנאום הפתיחה בקונגרס. אם קוראים את המשפט הזה, לא מבינים, מדוע הוא התרגש כל כך.
