מבוא לסוציולוגיה – סיכומי מאמרים: פיטר ברגר- סוציולוגיה כצורה של תודעה
ראו: מבוא לסוציולוגיה – סיכומים
מטרת המאמר "סוציולוגיה כצורה של תודעה" של פיטר ברגר היא להציג את הסוציולוגיה כצורה ייחודית של מחשבה מודרנית. ברגר מונה שלושה מאפיינים מרכזיים של הסוציולוגיה:
- המעטת הדמות
- אי-נכבדות
- העמדת הדברים על שיעורם היחסי
מוטיבים אלו של החשיבה הסוציולוגיה מעמידים אותה כצורה "חדישה" של תודעה מערבית. ייחוד זה מתבטא בכמה אופנים. המושגים "חברה" ו"חברתי" מקבלים משמעות שונה בסוציולוגיה. ברגר טוען שחברה כמושא מחקר צריכה להיות מכלול יחסים מגובש מספיק כדי שיהיה ניתן לנתח אותו מכוח עצמו כישות עצמאית. המחקר הסוציולוגי הוא סוג של הפשטה שנבדלת מסוגים אחרים (משפטית\כלכלית וכו') בהיותה מקיפה בהרבה ועוסקת באספקטים לא רשמיים של מושאי המחקר שלה. הסוציולוגיה צריכה תנאים מסוימים כדי להיווצר – העיקרי בהם הוא נסיבות היסטורית המתאפיינות בזעזועים קשים לתפיסה עצמית. עם זאת, יש אספקט אוניברסאלי בסוציולוגיה (כלומר, היא יכולה להתפתח במקומות רבים, לאו דווקא מערביים) אך עם ראשיתה של העת החדשה במערב החלה הסוציולוגיה לקבל פנים של מערכת כללים שיטתית ומרוכזת. ברגר טוען שהפרספקטיבה הסוציולוגיה כרוכה בראיה מבעד לחזיתות של מבנים חברתיים (דוגמאות יש במאמר מעמוד 40 עד בערך הסוף). בביצוע מחקר חזקה על הסוציולוג שירחיק מעבר לפירושים החברתיים המקובלים. כך למשל המושג של "בעיה חברתית" (כמו עבריינים צעירים) אינה בעיה סוציולוגית – הסוציולוג אולי יזדהה עם הטענה שעבריינים צעירים זו בעיה, אך מבחינה סוציולוגיה אין לעובדה זו חשיבות –זהו ביטוי של המעטת הדמות, היכולת לבחון מצבים מנקודת מבט של מערכות ערכים מתחרות. הפונקציונליזם של דורקהיים מתאפיין בניתוח החברה על יסוד פעולותיה כמערכת, התוספת של רוברט מרטון של ניתוח פונקציות כגלויות וסמויות – מאפשרת ראיה עמוקה יותר לתוך הפעילות של החברה כמערכת. הבחנה נוספת היא בין סקטורים "מהוגנים" ו"לא מהוגנים" של החברה, ברגר טוען ש"מהוגנות מוחלטת של המחשבה פירושה מוות לסוציולוגיה", כלומר, הסוציולוגיה עוסקת באספקטים הסמויים והלא רשמיים של החברה, וזו, לדעת ברגר, הסיבה שהסוציולוגיה כמעט ואינה קיימת במדינות טוטאליטאריות. לבסוף, הסוציולוגיה על פי ברגר גם מחייבת מידה מסוימת של רלטיביזם, היכולת להעמיד מערכות ערכים באופן יחסי ולא מוחלט.
