היסטוריה פוליטית של זמננו: פריצתה של מלחמת האזרחים בספרד
מלחמת האזרחים בספרד החלה במרד בהרבה מאוד מקומות בספרד. מה שהוסיף לטרגדיה היא שהצבא לא היה מונוליטי נגד השלטון, אלא היה מחולק. לרפובליקה חיל האוויר היה נאמן. בצי – רובם היו ימנים, וחלקים היו אנשי שמאל. לכן רצחו את הקצינים שם באחד הימים הראשונים למלחמת האזרחים בספרד. מעשה חשוב מאוד מבחינת מהלך המלחמה, כי עיקר הצבא נמצא כעת באפריקה; וכדי להילחם בספרד היה להביא את כוחות אלה. בלי צי ובלי חיל אוויר – לא ניתן להביא אותם, ולכן ללאומנים ישנה בעיה מאוד גדולה. הרבה יחידות אפריקאיות שמורדות, אך הרבה יחידות שהולכות עם הרפובליקנים.
ברגע שהמדינה התחלקה, אף אחד לא יכל להישאר ניטרלי. כל צד דרש הצהרת נאמנות. זוהי תמונה קלאסית של מלחמת אזרחים – החברה הולכת ומתחלקת לשניים.
האלימות במהלך מלחמת האזרחים בספרד עולה על גדותיה, כי כל צד מנסה לגייס את כל המשאבים כדי לנצח. ינסו לעשות זאת מחוץ למדינה, ובתוך המדינה. מוטיב זה אפיין את מלחמת האזחרים בספרד ולכן היא הייתה קשה כל כך.
בהתחלה המורדים נמצאים באפריקה, ובחלק המערבי של ספרד. החלק המערבי מפותח פחות. הגושים הלאומנים מנותקים אחד מהשני, לעומת הרפובליקנים שדי מאוחדים (שולטים ברוב שטח ספרד, ובחלק הצפוני).
ספרד מעולם לא הצליחה לעבור אינטגרציה חברתית, עד היום מידת האחידות החברתית שלה היא מוטלת בספק (בסקים, קטלונים). בכל מקום בספרד מדברים שפה מקומית ואין אחידות של הלשון הספרדית. הסיפור ההיסטורי מורכב מאוד, והוא נותן את אותותיו בהתחלה. התנועה הבסקית הלאומית שהייתה בעיקרה קתולית, לא הולכת עם הלאומנים שיוצאים להגן על הצלב, כי הם נגד הלאומיות הספרדית שרוצה למחוק אותם.
בטולדו היה מעוז לאומני באמצע השטח הרפובליקני, כשכן שם יושב בית הספר לקצינים של הצבא, שהיה נאמן כמובן לצד הלאומני של מלחמת האזרחים הספרדית. הוא מחזיק מעמד במשך 3 חודשים, עד שהמפה משתנה והלאומנים מגיעים עד טולדו. המהלך הזה נחשב לאחד מסמלי הגבורה של הלאומנים במלחמת האזרחים.
