רולנד פנוק – תיאוריה פוליטית דמוקרטית – סיכום – חלק 4
Pennock, Democratic Political Theory, Princeton 1979, 121-160
מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – סיכומי מאמרים
דמוקרטיה ומטרות הממשל
השוללים את הדמוקרטיה חייבים יהיו להתבסס על הרצון לקדם אידיאלים שאינם אלה המקודמים על ידי הדמוקרטיה. האידיאלים הפופולאריים בהקשר זה הם צדק, רווחה, סדר וביטחון. בנוגע לצדק, ברור כי חברה דמוקרטית המקדמת את ערך השוויון תקדם גם אותו כפועל יוצא מערך השוויון.
אחת הטענות הבולטות נגד הדמוקרטיה הינה שהציבור אינו מספיק בוגר, חכם, מאורגן או מיודע על מנת לבחור את נציגיו כראוי, באופן שיקדם את הרווחה. החסרונות הללו יכולים להיפתר על ידי חינוך טוב יותר. השאלה היא האם ציבור חכם, בוגר, מאורגן ומיודע יכול לבחור נציגים כראוי. ישנה בעיית נציג בכל הנוגע ליחסים בין הפרט המעוניין להגן על האינטרסים שלו ובין ציבור, לצד מתח ברור שנוצר בין קהילות שונות במסגרת הפוליטית המשותפת. הבעיה מחריפה ככל שמעורבות של הממשל בחיי החברה והכלכלה גוברת. ניתן לצמצם את הבעיה באמצעות מגבלות חוקיות מסוימות. בנוסף, יש לזכור כי כל מערכת ממשל אחרת תהיה גם היא מושפעת מהרצונות השונים של הציבור, גם אם היא לא מקיימת בחירות חוזרות ונשנות. הבעיה לא היתה עולה מלכתחילה אם הבוחרים היו מבססים את הצבעתם על הצו הקטגורי של קאנט ("עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי" ). לבסוף, נראה שהתשובה הטובה ביותר לטיעון שדמוקרטיה אינה מקדמת את הרווחה תהיה בחינה אמפירית של הרווחה במדינות דמוקרטיות מול מדינות לא דמוקרטיות. לחות מבחינה חומרית, נראה שהתשובה ברורה. ייתכן ויש בטיעון הזה בעיה מסוימת מכיוון וייתכן שמדובר בסיבה ומסובב, כלומר, במדינות בהן יש רווחה הדמוקרטיה פורחת, ולא ההיפך. גם מחוץ למימד החומרי נראה כי לדמוקרטיה יש יתרון בכך שהאזרח במדינה הדמוקרטית מגשים את עצמו יותר מאשר האזרח במדינה הלא דמוקרטית (חינוך, השתתפות וכו').
כמובן, ייתכנו מצבים בהם החברה כל כך מקוטבת ונטולת סדר ששלטון דמוקרטי לא יהיה אפשרי. עולה שאלה האם במצבים כאלה ניתן בכלל לקיים שלטון כלשהו, לא רק שלטון דמוקרטי. כל שיש לציין בהקשר זה הוא שבחברה סדורה באופן סביר, שקיימת בה סולידריות בסיסית ותחושת קהילה מסוימת יחד עם מחויבות ליישוב סכסוכים באופן דמוקרטי, אין סיבה שלא יתקיימו המטרות של סדר וביטחון. אמנם הטענה הזו הינה מעגלית, אך כבר נאמר כי הדמוקרטיה אינה מתאימה לכולם כל הזמן. הדמוקרטיה מצריכה תנאים מסוימים על מנת להתקיים.
סיכום
ההצדקה הראשונה לדמוקרטיה נובעת מהכרה בערך האדם, ייחודו, וכבודו. מהצד החיובי של ההכרה הזו, הדמוקרטיה נתמכת על ידי כך שהיא מקדמת את ערך החירות ותורמת להגשמתו העצמית של האדם. מהצד השלילי, ברור כי הדמוקרטיה היא הכלי האפקטיבי ביותר למנוע עריצות – האנטיתזה של הכרה בכבוד האדם. ההצדקה השניה נוגעת לצדק החלוקתי בהקשר של הטוב החברתי (צדק ושוויון), ולאו דווקא למקסום שלו.
יש לציין כי בעוד שממשל דמוקרטי שואף להגשים את האידיאלים הדמוקרטיים, הוא עלול להיכשל בכך. במקרים כאלה, טיעונים התומכים בדמוקרטיה ככלי להגשמת האידיאליים אינם רלוונטיים כטיעונים המקדמים את הדמוקרטיה.
ההצדקות לדמוקרטיה נדרשות כיום לא על מנת להגן על הדמוקרטיה מפני התומכים בעריצות, אלא על מנת להבהיר לנו אלו הליכים טובים יותר בתוך החברה הדמוקרטית.
רולנד פנוק – תיאוריה פוליטית דמוקרטית – סיכום – חלק 1 – חלק 2– חלק 3 – חלק 4