תובנות פילוסופיות מהספר תולדות המצור על ליסבון של ז'וזה סרמאגו
המגיה רימונדו סילבה, גיבור ספרו של "תולדות המצור על ליסבון" מאת ז'וזה סרמאגו, שינה רק מילה אחת בספר ההיסטורי שעליו הוא עבד. מילה אחת קטנה, שתי אותיות, בעלת השלכות מרחיקות לכת על המציאות ההיסטורית המתוארת –"לא". "תולדות המצור על ליסבון" עוסק במציאות ההיסטורית של הקרב בין הפורטוגזים לבין המאורים על ליסבון שהתחרש במאה ה-12 לספירה. לפי הספר שעליו עובד סילבה, הצלבנים נענו לבקשתם של הפורטוגזים והצטרפו למצור על העיר. אך סילבה כאמור מוסיף בנקודה זו את המילה "לא", וקובע כי הצלבנים לא הצטרפו אל הפורטוגזים.
היבט פילוסופי אחד של תולדות המצור על ליסבון של סרמאגו הוא מה שמקובל לכנות "פסוק תנאי נוגד מציאות" שבאים לידי ביטוי בשאלה הפשוטה "מה היה קורה אילו…" שלדעת רבים אינה צריכה להיות שאלה שמקומה ימצא בחקר ההיסטוריה. אולם פסוקי תנאי נוגד מציאות אינו הנושא המרכזי של תולדות המצור על ליסבון, מעניין ככל שיהיה הנושא. שכן השינוי הקל של רימונדו סילבה פותח לנו דרך להביט על כוחה של מילה בייצוג ההיסטורי, ולא רק על מציאות היסטורית אלטרנטיבית. במילה "לא" עובר סרמאגו מדיון במציאות ממשית-עובדתית לדיון במציאות אפשרית, ובכך הוא מטשטש את הגבולות המעורערים במילא, כך אנו מגלים, בין כתיבה היסטורית וכתיבה ספרותית. השאלה שסרמאגו מכוון אליה היא האם אנחנו מגלים את ההיסטוריה או שמא אנחנו למעשה יוצרים אותה. מנגנוני הכוח שהכריחו את סילבה לחזור בו ולהתנצל על הקונדס שלו מראים כיצד החברה יכולה להפעיל את כוחה על מלאכת הייצוג ההיסטורי ומכוונים את תשומת הלב לחשיבותה של מילה דווקא מכיוון שהיא כי קטנה. סילבה דבק בשינוי שלו, וכאשר החברה אינה מקבלת אותו הוא קורא דרור לדמיונו ומחבר נרטיב מתחרה לזה המקובל על תולדות המצור על ליסבון. התפיסה שלנו לגבי כתיבה היסטורית וייצוג היסטורי באופן כללי היא תפיסה מדעית, הרואה בעבודת ההיסטוריון כעבודה המבוססת על עובדות בלבד, אך שינוי קטן, מזערי, הוא למעשה כל מה שמבדיל בין מציאות לבדיה ובכך מטשטש הגבול בניהן. שינוי בעובדה היסטורית אחת, משוערת גם כך, יכול לפתוח פתח לראייה אחרת לגמרי של ההיסטוריה, ראייה שהיא כביכול בדיה פרי עטו של סילבה שכן היא מבוססת על משהו שמבחינה אמפירית הוא טעות, אך בכך היא מאירה במובן מסוים גם את כתיבתו של ההיסטוריון ה"לגיטימי" והשאלה הנשאלת היא האם למעשה גם כתיבתו ה"מדעית" היא סוג של בדיה המונחית בידי עובדות.
