קאנט הדיאלקטיקה
המושג המרכזי אצל קאנט הוא מושג התבונה, וההבחנה בינה לבין השכל. הדיאלקטיקה היא של התבונה ולא של שכל.קאנט ירצה להראות שהשאלות של הדיאלקטיקה הן שאלות שאנו חייבים לשאול אך לא יכולים להכריע בהן. המשותף לכל השאלות של הדיאלקטיקה הוא הניסיון לחשוב את הבלתי מותנה (= התחלת השרשאות הסיבתיות בעולם). דוגמאות לשאלות האלה:
- למה יש חומר?
- האם אלוהים קיים?
- האם הנפש נפרדת מהגוף והאם היא זוכה להמשך חיים לאחר מות הגוף?
השאלות האלו הן החשובות ביותר, אך לא ניתן להכריע בינהם.
לאשליה יש לוגיקה, לוגיקה של תדמית שמסבירה את העיקרון של היווצרות האשליות. האשליות הן לא מקריות, אלא מאורגנות היטב. זה מראה שלתבונה יש מבנה שיטתי (מושגי וסדור) תמיד, גם בשאלות שבהן היא לא יכולה להכריע היא מאורגנת.
השאיפה לענות על שאלות מסוימות היא הנעלה ביותר אבל גם לא מושגת. אנחנו נמצאים בחוסר מנוחה מתמיד שהוא טבענו. מתוך חוסר הנחת הזה נוצר המשך הפעילות המדעית, הוא זה שדוחף אותנו לחקור. קאנט מבחינתו מצייר תמונת עולם אופטימית, אנחנו חייבים להמשיך לחקור כי זה טבענו, זה שלא ניתן להגיע לתשובה לא מרפה את ידינו.
