ארגון השירות הציבורי – סיכום

How the public sector is organized

 מבוא לפוליטיקה השוואתית -סיכומים

השירות הציבורי בנוי משני גופים עיקריים: משרדי ממשלה ( departments ) אשר מהווים את הליבה של השלטון המרכזי, ומסוכנויות נפרדות מהמשרדים.

 Government Departments or ministry – יחידה אדמיניסטרטיבית תחת מרותו הישירה של שר בממשלה אשר באמצעותה בנויה בד"כ באופן היררכי.

מבחינה היסטורית, הייתה התפתחות של משרדי הממשלה ממשרדים חיוניים "בסיסיים" המבטאים את תפקידיה הראשוניים של המדינה, כגון חוץ, ביטחון, אוצר, וכו', למערכת רחבה יותר של משרדים כגון רווחה, איכות סביבה וכו'. תפקיד מפתח נושא מנכ"ל המשרד, אשר משמש גשר בין הרמה המקצועית לרמה הפוליטית.

Division, section or bureau – יחידה תפעולית של משרד ממשלתי אשר אחראית על פעולותיה כלפי השר, אך עשויה לעיתים לפתח מידה של עצמאות.

הבירוקרטיה האמריקאית יוצאת מן הכלל בהקשר הבירוקרטיה הוובריאנית. המשרד הממשלתי האמריקאי בנוי כארגון גג לארגוני משנה שונים המטפלים בסוגיות שונות, ולא במערכת היררכית נוקשה וברורה. לדוגמא במשרד הבריאות האמריקאי יש מחלקה לביטוח רפואי ומחלקה לתמיכה במשפחה. למחלקות יש מסורת עצמאית משלהן ובסיס תמיכה בקונגרס משל עצמם.

Agency – יחידה המתפקדת כיחידה נפרדת   ממשרדי הממשלה מתוך מטרה ליצור גמישות ניהולית ואי תלות פוליטית.  (לדוגמא הבנק המרכזי). מושג זה מתאר טווח רחב של ארגונים המקימים יחסי גומלין שונים בינם ובין הממשלה ובינם ובין הפרלמנט.  ישנן 2 דרכים עיקריות של יצירת תיאום בין סוכנויות אלו ובין הממשלה:

  1. Government corporation (תאגיד ממשלתי) – ארגון בבעלות המדינה ללא בעלי מניות פרטיים, מבוסס על תקנון, אשר מספק סחורות או שירותים לציבור. לדוגמא שירות הדואר האמריקאי. הניהול הציבורי וההתערבויות הפוליטיות בניהול הביאו במהלך השנים לחוסר הצלחות ניהוליות. במהלך שנות ה- 70 וה- 80 הופרטו חלק ניכר מהתאגידים והועברו לידיים פרטיות, או לידיים פרטיות באופן חלקי כאשר הממשלה ששומרת על בעלות חלקית באמצעות מניות. שיטה זו, של בעלות חלקית מכונה " government holding company".
  2.  Regularity agency – ארגון שתפקידו לפקח על  פעולות שנעשות על ידי ארגונים לא ממשלתיים בתחום שבו האינטרס הציבורי קיים או נמצא בסכנה. לדוגמא מונופולים פרטיים, טיפול רפואי, שירותים פיננסים.

צורת ארגון זו נועדה להסדיר ולפקח על תחומים מופרטים רבים במשק, אשר למדינה יש עניין מיוחד בהם. אימוץ ילדים, רשיונות לתרופות הן דוגמאות לכך. בניגוד לתאגידים ציבוריים, חל גידול דרמטי בסוג ארגון זה . יש הטוענים כי גידול זה הוא ביטוי חדש של סוציאליזם. השאיפה היא שארגון זה יחצוץ בין הממשלה ובין המגזרים השונים, וימנע התערבות עמוקה המושפעת משיקולים פוליטיים כגון ההתערבות שהייתה בתאגידים הממשלתיים.

    הסכנה בארגונים מסוג זה הוא שהם הופכים להיות נציגים של האינטרס של הארגונים עליהם הם אמורים לפקח. הסכנה מתעצמת כאשר הארגונים עליהם מפקחים הם ארגונים בעלי יכולות כלכליות גבוהות, עם ידע רב יותר, סגל גדול יותר ועורכי דין טובים יותר מהממשלתיים. ישנו שוני בין דפוסי הפיקוח של ארגונים אלו. האמריקאים מפקחים באמצעות ועדות רב נושאיות אשר נוטות להגביל את הרף העליון של הרווח אשר מונופולים יכולים להרוויח. הבריטים לעומתם הקימו לכל תחום מערכת מפקחת עצמאית. שיטה זו מגבילה את הבריטים בהכלת והפקת לקחים מתחום אחד למשנהו. הבריטים בניגוד לאמריקאים, מגבילים את מחירי המוצרים ולא את הרווח הכללי עליהם, ועל ידי כך מעודדים את החברות להתייעל.

    הצורות השונות של הפיקוח מדגימות את התהליך הגלובלי אותו עוברים ממשלים – תהליך בו הממשל נעשה מורכב ומסובך יותר ויותר.

ללמוד טוב יותר:

לקבל השראה:

להפעיל את הראש:

להשתפר:

הכסף או החיים: כמה זה "מספיק"?

כמה כסף זה מספיק בכדי לחיות חיים מאושרים? אם התשובה היא "עוד" אז אין לכם סיכוי, אבל מבט אחר על העבודה והקניות יכול לשנות את זה.