המודל של השתתפות פוליטית של מלברף וגואל:
גלדיאטורים – 5-7% אנשים המשתתפים בפוליטיקה מעבר לבחירות (חברי מרכז המפלגה ואנשים שמשתתפים בארגונים חברתיים, חברי ועדים וכו'). נקראים כך משום שהם נלחמים בקרב הפוליטי.
צופים – מתבוננים בגלדיאטורים. בד"כ הם רק מתבוניים. הם מהווים 60% והם אלו המשתתפים בבחירות בלבד.
אפאתיים – כשליש מהאנשים, שאין להם נגיעה לפוליטיקה. באופן כללי מדובר ב- under class, מעמד נמוך של שכונות עוני, מובטלים, מיעוטים, בעלי שכר מינימום. בארה"ב שכבה זו היא גדולה והיא גדלה גם בישראל.
גורמים שמעודדים השתתפות:
- השכלה גבוהה– תגבור השתתפות פוליטית מכיוון שמגבירה הבנה איך הדברים עובדים, מגבירה הבנה ועניין.
- מעמדות ביניים-ארה"ב– כי יש להם יותר משאבים, זמן, תחושת שייכות למערכת.
- גברים מול נשים– גברים בד"כ יותר פעילים מנשים, מסיבות תרבותיות בד"כ. בחברות פטריארכאליות, נהוג שנשים פחות מעורבות ופעילות. במדינות מתקדמות כמו סקנדינביה יש יותר נשים במערכת הפוליטית לעומת מדינות שמרניות.
- הבחנה בין פוליטיקה ישנה (קונבנציונאלית) מול פוליטיקה חדשה – פוליטיקה ישנה מדברת על פעילות דרך ארגונים פורמאליים והיא תומכת במערכת. היא עוסקת באינטרסים. האנשים שפעילים בה הם מגיל 40 ומעלה. הפוליטיקה החדשה היא פוליטיקה לא קונבנציונאלית, שבה קבוצות מנסות לקדם ערכים ולא אינטרסים. ערכים קשורים לכל החברה בעוד אינטרסים זה לטובת קבוצה ספיציפית. זו פעילות שקשורה לאנשים צעירים. זה קשור לפוסט-מטריאליזם. מה שקורה היום זה גם מי שרוצה להשפיע בפוליטיקה החדשה מגיע בסופו של דבר לפוליטיקה הישנה הממוסדת, כדי להשפיע.
מילבראך וגואל חילקו לשלוש את ההשתתפות הפוליטית:
1. גלאדיאטורים – 7-5 אחוז מהאוכלוסיה – אנשים שמשתתפים בפוליטיקה מעבר לבחירות (ראשי מרכז מפלגה, אנשים שחברים בארגונים חברתיים, ראשי וועדים, ארגון לשכות המסחר, וכו…) הם נקראים כך כי הם משתתפים בקרבות הפוליטיים.
2 צופים – אנשים שצופים ומתבוננים בגלאדיאטורים – 60% מהאוכלוסייה. ההשתתפות היחידה שלמעלה ממחצית לוקחית בה חלק, היא השתתפות בבחירות.
3. אפאתיים – אנשים שאין להם נגיעה לפוליטיקה, גם לא כצופים. הם לא חשים שהפוליטיקה נוגעת אליהם. אלו אנשים שמאופיינים בעלי רמות השכלה נמוכות יחסית, ממעמד נמוך יחסית (מובטלים, מיעוטים, משכונות עוני). בארה"ב יש שכבה רחבה של אנשים כאלו (שליש מהאוכלוסייה) – וכל הנתונים מצביעים על כך שישראל בדרך לכך.
משתנים המשפיעים על השתתפות בפוליטיקה:
- רמת השכלה – הבנה איך הדברים עובדים ומוטיבציה ועניין להיות מעורבים.
- מעמדות – מעמד הביניים והמעמדות הגבוהים משתתפים יותר – יותר זמן ויותר מודעות.
- מידת תחושת השייכות לחברה ולמדינה
- מגדר – גברים הם יותר פעילים בפוליטיקה, בעיקר בגלל סיבות תרבותיות (רוב החברות היו לאורך הרבה מאוד זמן חברות פטרוכיאליות – הנשים לא עסקו בפוליטיקה).