מבנה הסיפור
אקספוזיציה- אקספוזיציה מכילה שלושה דברים בתוכה:
- רקע
- הצגת הדמויות
- מניע לעלילה
באקספוזיציה של "פרנהיים" מוצגים לנו:
א. היחסים בין פרנהיים לשוערת – השוערת מתייחסת לפרנהיים בזלזול (ע"פ שפת גוף – "שילבה את ידיה על כרסה" וע"פ נימת הדיבור שלה "באמת באמת") למרות הזלזול כלפיו היא מכירה במעמדה ומכנה אותו כ"אדון פרנהיים" (היא מתגרה בו). תפקידה בסיפור הוא בעצם למסור מידע להמשך הסיפור והיא אכן מוסרת לו מידע לגבי מקום מוצא אשתו. (היא עם האדונים הישראליים = יהודיים בחופשה של החגים, כלומר זוהי תקופת תשרי).
ב. התינוק המת – אחת מהעובדות שמזכירה השוערת.
ג. היחסים בין פרנהיים לאשתו– השוערת מציינת שאשת פרנהיים לא חיכתה לו בבית "לא חישבה שצריכין למפתחות". הדלת הייתה סגורה בפני פרנהיים!
האקספוזיציה מעלה בקוראים שאלות לגבי מה שקרה- מאין חזר ? מדוע לא חיכו לו בשובו? מדוע נסעה אשתו? למה השוערת מזלזלת בו?
הצגת הדמויות:
פרנהיים– הוא הדמות הראשית בסיפור (ידוע לנו ע"פ הכותרת) ומעמדו מעמד גבוה יותר משל השוערת.
השוערת– דמות נחותה במעמדה החברתי המזלזלת באדונה אולם היא יודעת-כל כי היא שומרת על הבית ורואה כל עובר ושב.
סוג הסיפור: סיפור זה הוא סיפור דמות אשר במרכזה עומדת הדמות של פרנהיים.
האקספוזיציה בסיפור זה מניחה את היסוד לכל מה שייוודע אחר כך.
התפתחות העלילה:
- קרל נייס ואינגה רוצים להתחתן
- קרל נייס ופרנהיים, חברו, יוצאים להרים ומפולת קוברת את קרל נייס.
- פרנהיים מודיע לאינגה על האסון ותוך כדי כך ייתכן שמנצל את חולשתה וכובש את ליבה.
- פרנהיים מתחיל לעבוד בחברה המשפחתית.
- נולד לפרנהיים ולאינגה תינוק
- פרנהיים מועל בכספי החברה.
- ייתכן ששטיינר מציע לו לנסוע למלחמה ע"מ להרחיק אותו.
- התינוק מת.
- פרנהיים חוזר. (הדלת סגורה בפניו)- הולך לבקר בבתי קפה ומבין כי "נשתנה דבר בעולם"
- פרנהיים נוסע לבית הקיץ של השטיינרים- קונה כרטיסים רק בשביל עצמו.
- פגישתו עם משפחת שטיינר- ממנה מובן לנו כי הוא אינו רצוי.
- פגישתו עם אינגה- גם אצל אינגה הוא אינו רצוי- מבין כי אינגה אוהבת את קרל נייס ורוצה להתאחד איתו מחדש.
- פרנהיים עוזב את בית הקיץ ללא אינגה. (הוא סוגר את הדלת).
סיום – בסוף הסיפור, לאחר שנפגש עם אינגה בבית הקיץ, פרנהיים מבין כי עליו לעזוב. הוא מחליט להיות אקטיבי, ובסוף הסיפור הוא זה שסוגר את הדלת.
דרך הסיפר: (איך הסופר מספר את הסיפור)
במקרה זה הסיפור לא מסופר בסדר כרונולוגי, אלא נקודת ההתחלה היא הנקודה בה פרנהיים שב ומוצא את הדלת סגורה בפניו. נק' המבט ממנה מסופר הסיפור היא של פרנהיים, בשלב מסוים נקודת המבט עוברת להיות של גרטרוד (אחותה של אינגה). אולם ברוב הסיפור פרנהיים הוא המספר.
איפיון הדמויות:
דרכי האיפיון בסיפור הן על פי: חפצים, יחס דמויות אחרות לדמות, התנהגות, דרך הדיבור, שפת הגוף, יחס לדמויות אחרות, שם, צבעים, תיאור חיצוני, שאיפות, מקצוע \ תחביב, רקע.
אחת מדרכי האיפיון של פרנהיים היא שמו:
- פאר – נ – היים – בגרמנית המשמעות היא "לנסוע אל הבית"
- פאר – היים באנגלית המשמעות היא "רחוק מהבית"
בשתי המשמעויות יש דיאלקטיקה (כלומר- דבר והיפוכו): ככל שפרנהיים מתקרב לאינגה הוא מתרחק ממנה רגשית. כנ"ל עם ביתו. כאשר הוא מגיע הביתה הדלת נעולה בפניו- הוא רק מתרחק מהבית.
פרנהיים מאופיין גם ע"י אנאלוגיות:
- פרנהיים מול קרל נייס (השיבה המאוחרת): כאשר קרל נייס חזר לאחר שהיה ברור שהוא נקבר מתחת למפולת, כולם חשבו כי פרנהיים שיקר כדי להיות עם אינגה ולכן חזרתו של קרל נייס התקבלה באהדה לעומת חזרתו של פרנהיים בה אף אחד לא חיכה לו והתייחסו אליו בזלזול.
- פרנהיים מול היינץ שטיינר: גרטרוד מתייחסת להיינץ בהערצה לעומת אינגה שלא חיכתה לפרנהיים ואף מפרקת את נישואיהם. שטיינר מבוסס כלכלית ופרנהיים עני (ע"פ הסיגריה), לשטיינר בן בריא ותינוק בדרך לעומת פרנהיים אשר תינוקו מת. וכן- את שטיינר פטרו מהמלחמה בעוד פרנהיים הוכרח לנסוע להילחם ואף נפל בשבי. = אנאלוגיה ניגודית שניה המבליטה גם היא את מצבו העלוב של פרנהיים.
גם שם המשפחה של אינגה מסמל משהו:
שטיינר משמעותו אבן
שטארק (מט) משמעותו חזק.
כלומר הבסיס של משפחה זו הוא כוח! זאת אפשר לראות בשליחתו של פרנהיים למלחמה וביחס האחות גרטרוד ובעלה היינץ לפרנהיים אשר חזר מהשבי.
גרטרוד מאופיינת ע"י מעשיה:
היא מאופיינת בסיפור ע"י תלית הכבסים- מזאת ניתן ללמוד שהיא עקרת בית.
היא מאופיינת בעובדה שהמציאה סיפור מגוחך על כך שבנה דחף את המיטה ונעל את הדלת מבפנים- מזאת ניתן ללמוד שהיא אישה טיפשה.
היא מאופיינת ע"י מחשבותיה על הניקיון (תליית הכביסה, חבלי הכביסה) וכן היא בהריון- מנוגד לביתו של פרנהיים שם התינוק מת ואין מי שידאג לניקיון הבית (הדלת בבית גרטרוד פתוחה לעומת דלת ביתו של פרנהיים).
שטיינר (בעלה של גרטרוד) מאופיין ע"י מעשיו:
הוא מאפר את הסיגריה שלו על השטיח משום שאין לו מאפרה זאת בניגוד לפרנהיים עצמו אשר מאפר בגן מתוך אי נוחות. פעולת האיפור על השטיח מביעה זלזול של שטיינר כלפי אשתו אשר מקפידה לאורך כל הסיפור על לובן, טוהר וניקיון של הבית. (גם נימת הדיבור שלו מביעה זלזול כלפיה).
סמל = מושג המייצג קשת של משמעויות המקובלות ומובנות בתרבות ובחברה מסוימת. הסמלים בסיפור מעצימים את אפיון הדמויות. הסמלים נכללים בתוך חפצים אולם לסמלים יש משמעות יותר רחבה—כלומר יש להם מסר. ראו גם: מוטיבים בסיפור פרנהיים של ש"י עגנון
- סיגריה – לפרנהיים יש רק חתיכת סיגריה מעוכה ומשומשת בעוד להיינץ יש סיגריה ארוכה. זה מדגיש את מעמדו של היינץ מול פרנהיים- חזק מול חלש.
- כביסה – מאפיין את גרטרוד ואת האוירה השוררת בביתה. אווירה ביתית וחמה- גרטרוד דואגת לכביסה המלוכלכת שלה תרתי משמע.
- מי פטלים – מאפיין את היחס של גרטרוד ומשפחתה לפרנהיים- מסתכלים עליו בזלזול, בהתנשאות, כמו לילד קטן. אחרת היו מגישים לו קפה או משקה חם אחר כמו למבוגר.
- דלת – מוטיב שחוזר בסיפור ומסמל התחלה או דרך או אפשרות כניסה גם מטפורית , בסוף הסיפור מסמלת גם תהליך של השלמה עם מצב.
- מיטה – מדגיש את טיפשותה של גרטרוד אשר בדתה סיפור מגוחך ע"מ למנוע מפרנהיים להיפגש עם אינגה.
- מאפרה\אפר- היינץ מאפר בכוס הפטלים של פרנהיים- מעיד על זלזול בפרנהיים ומדגיש את העובדה שפרנהיים אינו רצוי בבית שטיינר פרנהיים מאפר בגן- מעיד על אי נוחות או על נימוס וכבוד למארחיו.
- מפתח- מקביל למוטיב הדלת.
- כרטיס רכבת- פרנהיים קנה כרטיס רק לעצמו. מדגיש את העובדה שבבית הקפה שמע על כך שאינגה חזרה לקרל נייס.
- נעליים- אינגה מביטה בנעליי פרנהיים והוא אומר לה כי למרות שהנעליים ישנות הן נוחות- כלומר, הסדר ישן גם הוא הסדר נוח- אינגה ופרנהיים יחזרו יחד ויהיה להם טוב כמו פעם. אולם בסוף הסיפור פרנהיים נוכח לדעת שהנעליים כבר אינן נוחות לרגליו- כלומר- הוא משלים עם העובדה שאינגה והוא כבר לא יחזרו להיות יחד כי דברים השתנו למרות הכל.
המסר והמשמעות של פרנהיים
במהלך העלילה יש פערי מידע ונודעים מניעים לסיבוך אשר נוצר. בסוף הסיפור הסיבוך נפתר- אולם גם זאת בנסיבות חידתיות והסיפור עדיין אינו כולו ברור. הסיפור מסופר משני רובדים:
א. רובד אישי- מנקודת מבטו של פרנהיים- "השתנה משהו בעולם"- אינגה וקרל נייס חזרו להיות יחד ואין למשפחת שטיינר מקום לפרנהיים.
ב. רובד התקופה- "השתנה משהו בעולם" מבחינת התקופה- מלחמת העולם הראשונה הייתה הזעזוע העולמי הראשון והעולם לא שב להיות מה שהיה. היו מפלות שזעזעו את העולם והנעליים שהיו נוחות כי היו ישנות והתאימו לתקופה ההיא, לא יהיו נוחות שוב בתקופה החדשה.
ברובד האישי- במשך הסיפור מותר הסיבוך ואנו יודעים זאת ע"פ מוטיב הדלת- בתחילת הסיפור היא נעולה בפני פרנהיים ואין לו מפתח (כלומר הוא פסיבי בקשר שבינו לבין אינגה)…. במהלך הסיפור הוא עובר תהליך (תהליך זה הוא העלילה) ובסוף הסיפור הוא זה הסוגר את הדלת- כלומר הוא הופך להיות אקטיבי ומכיר בכך שיחסיו עם אינגה הסתיימו.
אולי יעניין אותך:
מדוע קרא לעצמו ש"י עגנון כפי שקרא? ואיך זה קשור להמצאת הרכבת, החלום האמריקאי והחילון