פילוסופיה של השפה – סיכום

. פילוסופיה של השפה

 

-שפה ופילוסופיה –

אפלטון :

על פי הפילוסופיה של השפה של אפלטון כאשר למספר אינדיבידואלים יש שם משותף אנו מניחים שיש להם צורה או רעיון מקביל. בנוסף הוא מפנה את תשומת לבינו לכך שלשפה יש תכונה לחלחל, ולעיתים שם מסויים מצביע על מספר אובייקטים. לפי עמדתו הדבר אפשרי רק אם יש ישות אחת הקרויה בשם המדובר לדוגמא- עץ => "עציות"

אריסטו :

גישתו של אריסטו לפילוסופיה של השפה היא שכאשר רוצים לספר על פעולה מסוימת תמיד יש צורך להוסיף נושא. לא יתכן תיאור של פעולה בלי ציון של עושה הפעולה. לכן אריסטו טוען שלשמות עצם (ישויות) יש קיום עצמאי אשר לא קיים בפעולות. העצמים מהותיים הרבה יותר בקיום ובהוויה מאשר פעולות.

מינונג (meinong) :

(סוף המאה ה-19, פילוסוף גרמני)

לכל ביטוי במשפט חייב להיות רפרנט. אחרת הביטוי הופך לחס משמעות. גם כשמדובר בביטויים אשר אין להם רפרנט ממשי בעולם, אנו מניחים כי הם מתייחסים לישות קיימת (לדוגמא- the fountain of youth)

ראסל­ :

(המאה ה-20)

הפילוסופיה של השפה של ראסל פותחה במקביל לפיתוח תורת ההיגיון. המטרה היא לפתח שפה (מתמטית) אשר תכיל את כל המבנים בשפה הטבעית. בשפה זו יהיה סמל מקביל לכל עובדה (מציאות קיימת).

-לוגיקה-

הלוגיקה עוסקת במציאת תקפות או אי תקפות של טיעונים בשפה, הבנויים מהנחות ומסקנה. תקפות או אי תקפות נובעים מהמבנה של המשפט. יש לה תפקיד חשוב בפילוסופיה של השפה.

-אפיסטמולוגיה-

מדע העוסק בידע האנושי ובגבולות ידע האדם. ישנה הנחה כי לאדם יש ידע ראשוני לגבי דברים מסוימים. הוא יודע אותם ללא צורך בהוכחה או ניסוי (לדוגמא 4=2+2). השאלה כיצד אנו יכולים להיות בטוחים בדבר מסוים העסיקה פילוסופים רבים. אחת התשובות לכך היא שהדברים נכונים לפי הגדרה, וזה כבר בתחומה של הפילוסופיה של השפה. כלומר בגלל המשמעויות של המושגים שמעורבים. עדיין נותרו שאלות פתוחות כמו- איך מושג נושא משמעות? איך משפט יכול להיות נכון?

-רפורמה בשפה-

הפילופיה של השפה חשובה במיוחד לפילוסופים מכיוון שאחד הכלים החשובים ביותר בהם הפילוסוף משתמש הוא השפה. בניגוד לתחומים כמו כימיה, מתמטיקה וכד', הפילוסוף מבטא את מחקרו בעזרת השפה. השפה מהווה בעיה לפילוסופים בגלל שלעיתים ישנה עמימות בשפה או דו משמעות, מושגים משתנים. פילוסופים משתמשים במושגים רבי משמעות כמו- חופש, טוב, אמת, מבלי שהם מוגדרים באופן מדויק וכל קורא יכול להבין ולפרש את הדברים באופן שונה.

אחת ממטרותיהם של הפילוסופים היא לנסות ולהגדיר מונחים ששגורים בשפה. אפלטון, סוקרטס ואריסטו עסקו הרבה בנושא זה וניסו להגדיר מושגים כמו צדק, ידע, טוב וכו'..

כיום, לפילוסופים שלוש אפשרויות להתמודדות עם מושגים. לדוגמא המושג ידע:

  1. חקר הידע. (nature)
  2. ניתוח המושג "ידע". (concept)
  3. לנסות להבין למה אדם מתכוון כאשר הוא אומר שהוא יודע משהו. (meaning)

גם שלוש הדרכים האלו בעייתיות מפני שקשה להתמודד איתן מבלי להגדיר את המושג. כך קורה שהפילוסופים תמיד עוסקים במשמעויות של מושגים בשפה. גם כאשר מושא המחקר מוגדר, עדיין נוצרות דו משמעויות במהלך ההסבר. כאשר מושגים לא מובנים באופן אינטואיטיבי הפילוסוף צריך לפתח תיאוריה שתסביר באיזה תנאים נוצרת משמעות של מושג, ומתי לשני מושגים יש את אותה משמעות. כך לפילוסופיה של השפה תפקיד מאוד חשוב.

-בעיות בפילוסופיה של שפה-

1. פעולות דיבור

2. מבנים תחביריים מיוחדים

3. שימושים במונחים או במטאפורות (בתרבות, בשירה, בכתבי דת וכו'..)

4. ביטויים ושמות

בעיות אלו נפתרות בקרב פילוסופים, פסיכולוגים ובלשנים.

לשון, חברה, תרבות – סיכום

סיכומים אקדמיים

סוגי מנהיגות נפוצים

שבעה סוגי מנהיגות נפוצים על פי המחקר בתחומי הסוציולוגיה הארגונית וניהול עסקי.

עוד דברים מעניינים: