4- אירועים ודרכי קישורם
אירועים בטקסט יכולים להיות מפורשים או מובלעים (7) ולהיות מתויגים ומסווגים בדרכים שונות (8). תיוגם של האירועים קשור באופן שבו אנו מסדרים אותם ב"קו סיפורי" כמצטרפים לסדרה של אירועים (8). ארגון הטקסט מצריך מהקורא הפשטה של סדרת אירועים לפי עקרונות ארגון שונים (9).
קישורי זמן
הזמן מארגן את אירועי הטקסט בשני מישורים: במישור המשוחזר ובמישור הטקסט כנתינתו והיחס בניהם. ארגון רצף האירועים נעשה מטבעו לפי סדר כרונולוגי אך לסדר זה אין בהכרח השקה ישירה לדרך בה מוצגים הדברים בטקסט(9).
הזמן במישור המשוחזר
שחזור האירועים בטקסט מסתמך על שתי מוסכמות הן: זרימתו החד כיוונית של הזמן והיות האירועים באים בסדר זה אחר זה (?-10)
הזמן במישור הטקסט
הזמן בטקסט עצמו אינו אלא כמות של מלל הנקרא באופן ליניארי ובסדר מסוים. גם אירועים המתרחשים בו זמנית בעולם המשוחזר יופיעו בזמנים שונים בטקסט גופא.(11)
היחס בין הזמנים (בטקסט ובעולם המשוחזר) מתחלק לשלושה היבטים: המֶשֶך, הסדר והתדירות
היבט המֶשֶך:
"כמה זמן נמשך אירוע?". שאלה זו יכולה להישאל לגבי זמן "אמיתי" בעולם המשוחזר ולגבי הזמן בטקסט (דהיינו כמות המלל המוקדשת לו). ערב אחד יכול להיות מתואר בפרוטרוט בזמן ששנים יכולות לעבור במשפט אחד (11-13).
רק בדיאלוג "טהור" יש התאמה מלאה בין זמן משוחזר לבין כמות טקסט. במרבית המקרים תהיה הרחבה של הזמן או כיווץ שלו. (13)
פסיחה: כיווץ מרבי. פרק זמן שאודותיו לא נאמר שום דבר במסגרת הטקסט (13-14)
סיכום: כיווץ חלקי של פרק זמן ארוך לשורה או פסקה (14)
סצינה: דרגה של הרחבה המתארת סיטואציה אחד בפירוט (דיאלוג, למשל, המתאר שיחה אחת) (15)
הפוגה תיאורית: הרחבה מירבית. משך אירועים בעולם המשוחזר אפסי או כמעט אפסי לעומת כמות גדולה של טקסט. (16)
היבט הסדר
"מתי התרחש אירוע?".
נסיגה: מבט לאחור. מסירת אירוע שהתרחש מוקדם יותר לעת מסירתו בטקסט.
הטרמה: מבט לפנים. מסירת אירוע שיתרחש מאוחר יותר לעת מסירתו בטקסט. (18)
סצינה מובחנת ראשונה: גוש הטקסט הראשון שיש בו הרחבה (כמו סצנה שבאה אחרי סיכום) המזדקר לפיכך כבעל חשיבות ומתחיל למעשה את הסיפור (19).
הסצינה מובחנת ראשונה יכולה להיות מזוהה ע"י:
הרחבה ופירוט רב
חד פעמיות של אירוע(להבדיל מאירוע הרגלי)
דינאמיזציה: הפרה של מצב סטאטי והרגלי – יסוד החודר לטקסט ומניע שרשרת אירועים היוצרת את גוף הסיפור (19)
סוגי נסיגות
לפי הסצינה המובחנת ראשונה אנו יכולים למקם נקודה בזמן ממנה תהיה נסיגה או הטרמה.
נסיגה חיצונית: מתארת התרחשות הקודמת לגוף הסיפור וחורגת ממנו. נסיגה במישור הטקסט המתארת אירוע שמתחרש לפני הסצינה המובחנת ראשונה.
נסיגה פנימית: אירוע שבתוך גבולות הסיפור. נסיגה במישור הטקסט ואירוע משוחזר שמקומו אחרי הסצינה מובחנת ראשונה.
נסיגה מעורבת: חלקו נסיגה פנימית וחלקו חיצונית (21).
הפרישה (אקספוזיציה)
מסירת נתוני בסיס "ממקמים" על הדמויות והאירועים. (22)
פרישה תחילית בגוש אחד: מופיע בפתיחת הטקסט וסדר הזמנים בה חופף את זה של העולם המשוחזר. אקספוזיציה ואז סצנה מובחנת ראשונה.
פרישה דחויה בגוש אחד: נסיגה חיצונית בה האקספוזיציה מופיע לאחר הסצינה המובחנת ראשונה.
פרישה מפוזרת: הקורא מלקט פרטי אקספוזיציה ומעמידם בעולם המשוחזר לפני הסצינה המובחנת ראשונה.
סוגי הטרמות
הטרמה: מסירתו של אירוע קודם זמנו. ההטרמה נקבעת ביחס לנקודה הנחשבת לסיומו של הגוף (או ההווה) הסיפורי. הטרמה פנימית תציג אירוע במסגרת הסיפור ואילו חיצונית תציג אירוע שמחוץ למסגרתו (25).
הטרמה מציינת אירוע ספציפי שעתיד להתרחש, רמיזה מטרימה רומזת לדבר מה שיתרחש אך אינה מבארת אותו, רמיזה מכינה היא ציון פרט כלשהו שיעשה בו שימוש בהמשך (אקדח במערכה הראשונה) ומלכודת היא הטעיה בדרך של רמיזה המכוונת בכיוון מסוים שלאחר מכן משתנה. (26-27)
הנמקות לרמיזה או להטרמה
הפורמליסטים הרוסים מבחינים בין הטרמה או נסיגה מטעם המספר לבין הטרמה או נסיגה מטעם אחת הדמויות. הדמות הנזכרת באירוע היא חלק מן הרצף של הטקסט, ואילו אם ההטרמה היא מטעם המספר הרי שמרקם יחסי הטקסט-עולם משוחזר מופר.
היבט הסדירות
השאלה: "באיזו תכיפות?" או כמה פעמים אירוע בעולם המשוחזר מופיע במישור הטקסט. (28)
סוגי אי-התאמה בתדירות
א. מאורע שמתרחש פעמים רבות בעולם המשוחזר מוזכר פעם אחת בטקסט.
ב. מאורע שהתרחש פעם אחת בעולם המשוחזר מוזכר מספר פעמים בטקסט.
ג. מאורע שהתרחש פעם אחת מוזכר פעם אחת. (29)
פערי מידע
נסיגה היא אמצעי בכדי למלא חלל במידע שנמסר לקורא. פער אקספוזיציוני נוצר על ידי העלמת מידע שמקומו לפני הסצינה המובחנת ראשונה בטקסט (30).
מרכזיות הפער
בכל יצירה נבררים הפרטים המסופרים ולכן בכל טקסט ישנם פערי מידע. פערי המידע הנוצרים יכולים להיות טריוואליים או מהותיים (31).
מילוי הפער
פער זמני – מתמלא בשלב כלשהו. קיים רק במישור הטקסט ולא במישור המשוחזר.
פער תמידי – פער שאינו מתמלא. קיים גם בטקסט וגם במישור המשוחזר. (31)
המודעות לקיומו של הפער
פער סקרון\פער לפנים- פער שחשים בקיומו החל מנקודה מסוימת והוא יוצר ציפייה.
פער הפתעה\פער לאחור – פער שחשים בקיומו רק ברגע שהוא נפער ומתמלא בו-זמנית.
קישורים סיבתיים
ארגון האירועים על פי קשר של סיבה ותוצאה – כל אירוע בשרשרת גורם לאירוע שאחריו (32) וכך אנו יכולים לשחזר שרשרת אירועים רציפה.
עקרון הקישור הסיבתי תקף רק לגבי המישור המשוחזר ולא למישור הטקסט. (33)
אירועים בסיפורת הם בדרך-כלל פעולות של אנשים והם לרוב מורכבים ולא פשוטים (34)
סוגי סיבתיות
סיבות פנימיות לדמות: הדמות עשתה מעשה X מכיוון שרצתה\התכוונה\חשה משהו או מכיוון שזהו אופייה (35).
סיבות חיצוניות לגורמים: פורס מאז'ור. (36)
אופן הצגתה של הסיבה בטקסט
סיבה היא מפורשת כאשר מצוין שא' גרם ל-ב', היא מובלעת כאשר הקורא מסיק זאת בכוחות עצמו (38).
קישורים אנלוגיים
אנלוגיה: שני אלמנטים עם נקודת דמיון אחת לפחות ונקודת שוני אחת לפחות (41)
סוגי קישורים אנלוגיים
אנלוגיה ניגודית – הדגשת השוני בין שני מרכיבים על אף הדמיון בניהם.
אנלוגיה ישרה -הדגשת הדמיון בין שני מרכיבים על אף השוני בניהם. (42)
העלילה כדרך ארגון של אירועים (45-59)
אנו נדרשים לעקרונות מכוונים (כמו זמן, סיבתיות, אנלוגיה) בכדי לארגן את המציאות שלנו. האם אפשר להפר אותם? האם אפשר להמציא חדשים (רומן פיקרסקי?)?
"אל המגדלור"\וירג'יניה וולף: שני פנים לזמן: הרס ובנייה
מורקמי: שני אירועים שמתרחשים בו זמנית.
