השוואה בין עשרת הדיברות בשמות כ' ובדברים ה'

עשרת הדיברות מופיעות בתורה פעמיים: לראשונה בשמות פרק כ', כחלק מתיאור מעמד הר סיני בזמן אמת; ופעם שנייה בדברים פרק ה', כחלק מנאום הפרידה של משה לעם ישראל בערבות מואב, ארבעים שנה לאחר מכן. שתי הגרסאות דומות מאוד, אך קיימים ביניהן הבדלים לשוניים, ניסוחיים ולעיתים גם מהותיים – אשר זכו לתשומת לב רבה בפרשנות המסורתית ובמחקר המודרני כאחד.


טבלה: השוואת הדיברות בין שמות כ' לדברים ה'

מספרנושא הדיברגרסת שמות כ'גרסת דברים ה'הבדל עיקרי
1אנוכי ה'"אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך…""אנוכי ה' אלוהיך אשר הוצאתיך…"אין הבדל
2איסור פסלניסוח ארוך הכולל "פקד עוון אבות…"דומה מאוד, עם שינויים קטניםניסוח
3לא תשאזהה כמעט לגמריזהה כמעט לגמריאין הבדל מהותי
4שבת"זכור את יום השבת לקדשו""שמור את יום השבת לקדשו"שינוי במילה המרכזית
נימוק: בריאת העולםנימוק: יציאת מצריםהבדל רעיוני
5כיבוד הוריםלמען יאריכון ימיך על האדמה…מוסיף: "ולמען ייטב לך"תוספת ברכה
6–9רצח, ניאוף, גניבה, עדותזהים כמעט מילה במילהזהיםאין הבדל
10לא תחמוד"לא תחמוד בית רעך…""לא תחמוד… ולא תתאווה…"תוספת מילה והיפוך סדר

ניתוח ההבדלים המרכזיים

זכור מול שמור – הדיבר על השבת

השוני הבולט ביותר הוא במצוות השבת: בשמות נאמר "זכור את יום השבת", ואילו בדברים – "שמור את יום השבת". חז"ל (כגון במדרש מכילתא) מציינים ש"שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו" – כלומר, למרות השוני, מדובר בשתי פנים של אותה מצווה: זכירה (פוזיטיבית, פעילה) ושמירה (שלילית, איסור עשייה).

הנימוק למצוות השבת

בשמות מצוין טעם קוסמי-בראשיתי: השבת כזכר למעשה בראשית, דהיינו לחיקוי האל. לעומת זאת, בדברים מופיע נימוק היסטורי-חברתי: השבת כזכר ליציאת מצרים ולחירות, עם דגש מוסרי על מנוחה לעבדים ולגר.

סדר החמדה וההתאווה

בדברים נוסף הפועל "לא תתאווה", ויש היפוך בין סדר הנכסים: בדברים – אשת רעך לפני ביתו, ובשמות – להפך. פרשנים שונים (כגון רש"י ואברבנאל) רואים בכך רמז להבדל בין תחושת תשוקה פנימית לבין פעולת חמדנות ממשית.

הבדל הקשרי ותפקודי

הקשר הדיברות בשמות הוא אירוע ההתגלות המקורי – דבר ה' במעמד הר סיני. בדברים, לעומת זאת, משה משחזר את האירוע ומוסר אותו מנקודת מבטו, כאזהרה וכעידוד לקראת הכניסה לארץ. ההבדלים נובעים גם מהמעבר מנבואה ישירה למסירה נבואית מתווכת.

סיכום

ההשוואה בין עשרת הדיברות בשמות כ' ודברים ה' מדגישה את הקיום הדינמי של התורה – טקסט אחד בעל מופעים שונים, המשקפים הקשר היסטורי, רעיוני ולשוני שונה. ההבדלים אינם סותרים, אלא משלימים זה את זה: הם מבטאים רב-ממדיות מוסרית, תיאולוגית וחינוכית של המסורת היהודית. כפי שציינו חז"ל, יש לראות את שתי הגרסאות כקול כפול אחד – דיבור אלוהי שמחייב גם פעולה וגם הבנה.

חזרה אל:סיכומים בתנ"ך לבגרות