מקומו של הצופה ועל מקומם של משתנים תרבותיים ובין תרבותיים בפענוח המסר:
v אם אנו מגיעים עם ידע רלוונטי , אין סיכוי שלא נבין את המסר. אבל, אין אפשרות לפענח רק על בסיס ידע. יש השפעה גם של גיל הצופה, מגדרו וכדומה.
- התרבות היהודית היא "עם הספר": קריאה, כתיבה , דיבור. התרבות היהודית מאד לא חזותית- אנו לא מתורגלים בשל כך, להתבוננות.
- ברגר מדבר על ההבחנה בין naked ו nude (עירום וערטול).
v הגברים הם למעשה הפטרונים, והם בוחרים בקפידה סצנות בהן הערום הוא חלק מסיפור יצרי ואלים.
v המכנה המשותף לכל המרכיבים יושב על הבנת/ זיהוי/ פענוח של הצופה: הגבר הוא בן המעמד הגבוה שבא כדי להתבונן.
דוגמאות:
- ונוס פודיקה של המדיצ'י– ממחישה את המקום שתופסת ונוס בהוויה הקולקטיבית. אנשים באים על מנת להתבונן בה, לא רק כ-האלה היפה באלות האולימפוס, ולא רק כ-יצירת אמנות. הערבוב בין האלוהות לאמנות לבין נשיות הוא עירוב מעניין.
- החלוקה בין נשים נצפות לבין גברים נצפים בולטת בפרסומות.
- ונוס של טיציאן-התמונה מציגה את ונוס לא מהמקום של האמונה הפאגאנית, אלא כדמות שמגלמת את כליל השלמות והנשיות. הכלבלב בתמונה– מתפקד כסימן סימבולי לנאמנות. האישה יושבת על סדינים סתורים– נראית כמחכה לגבר.
- ישנן תמונות של נשים עירומות שנחטפות ונאנסות – וזה למעשה מה שעושה הצופה הגבר, שמתבונן.
- נשים במזרח – ישנה הסתכלות בנשות המזרח הארוטיות ממקום מוסווה.
- תמונה של אבר המין הנשי שצוירה ע"י קורבה במאה ה-19- ונקראת "מקור העולם –
זה שיר הלל לאישה וליכולת ההולדה הנשית, אך למעשה התמונה מאוד בוטה, ועולה התהייה באם זו אמנות או פורנוגרפיה.
– בפוזה של האישה יש דבר מה אלים, וכן בהסתרה המשוערת של פניה.
– לראשונה במאה העשרים מופיעים צילומים ארוטיים של גברים– לראשונה מתחלף תפקיד הצופים- הנשים צופות/ מתבוננות כעת בגבר העירום.
- ציור של פאמלה לוי 1996 "אינתיפאדה"- בתמונה גבר ערום שנמצא במרכז התרחשות אלימה כאשר עיניו מכוסות.
– יש כאן חילופי תפקידים– אישה שמסתכלת בגבר, אך עדיין מהמקום הידוע של ההתנשאות של בן המערב על המזרח, למרות חילופי תפקידים.
